30.9.2009

הבהרה


מי שקראה קראה, ומי שלא יותר טוב.
מאשימים אותי במשהו שלא עשיתי. מאשימים לשווא במודע.
תגובה אחת שלי באתר משום מה התנפחה מבחינת מישהי למתקפה כוללת שלא הגיעה ממני.

לאחר שעל מנת לסיים את הנושא בצורה יפה ובוגרת, שלחתי מייל ובנוסף פרסמתי תגובה באותו הבלוג הכוללת התנצלות(כי האמנתי שבמקרה הנ"ל יש צורך גם בפומביות הדברים כדי להוכיח כנות), התגובה של הצד השני החריפה והפכה להאשמה כללית ושקרית(בהתחלה נכתב שאני הגבתי כמה תגובות ושהיו עוד מגיבים, בהמשך היתה עריכה מחדש לכך שהכל הגיע ממני).

אין לי רצון להמשיך עם זה, ובדיוק בגלל זה שלחתי מייל ותגובה בבלוג ההוא היום אחה"צ, משום מה התגובה שקיבלתי היתה נגדית לחלוטין.

אני מרגישה שמכפישים אותי והייתי חייבת להבהיר למי שקורא/ת כאן שייקח את כל מה שהוא קרא/ה בערבון מוגבל, כי רק צד אחד(מאוד מוטה) הוצג. הרגשתי שאני חייבת "לטהר את שמי" מול מי שכן בא/ה וקורא/ת כאן.
זהו, אין לי מה לדון בזה יותר.
ולא לבקש לינקים, אין לינקים בכוונה.

28.9.2009

רוחניות

אני חייבת להודות שלא הייתי מחשיבה את עצמי אדם רוחני. בכיפור האחרון, בדומה לכל יום כיפור בחיי, לא צמתי.י
מעולם לא הייתי קרובה לדת ורוב המנהגים זרים לי. גדלתי בבית מאוד חילוני. ולכן קשה לי להבין איך אפשר לחיות כאדם דתי. כל כך הרבה מנהגים ונוהלים שנראים לא מובנים. ובעיקר, אני לא מבינה את הצורך התמידי לכפות. נכון, לא כל הזרמים הם כאלה. אבל אלו שעושים רעש הם כאלה. אני לא מבינה את הרצון להשתלט על שכונות חילוניות בת"א (רמת אביב למשל), את הסיבה שחניון בירושלים מפריע להם, או העובדה שאני לובשת גופיה מעוררת בהם פלצות.י
יש המון דברים יפים והגיוניים ביהדות, אבל בשבילי כמתבוננת מהצד, הם תובעים בים של מצוות והלכות חסרות ערך.י

מצד שני אני חושבת שיש מצבים בחיים שיותר קל להיות אדם מאמין בהם. מצבים שבהם אמונה עיוורת מקלה על ההתמודדות. במידה מסויימת זו התנערות מאחריות. "אני לא אחראי על מה שקורה לי ואין לי שליטה על כך". כשאתה מצליח באמת ובתמים להאמין בכך נראה שהחיים שלך הרבה יותר קלים. אבל מהזווית שלי נראה שאתה גם מאבד עליהם שליטה.י

טוב, מספיק עם הפלספנות וחזרה לביגוד. כל ההקדמה הזו היתה כי החלטתי ללבוש גרסה יותר שיקית למראה הרוחני.י
את הטוניקה התכלכלה הזו השאלתי מאמא, אחד מהיתרונות בלהיות בבית. היא קנתה אותה בזארה בקיץ האחרון.י
השרשרת שחלק ממנה הפכתי לצמיד היא קנתה בטופ10 תמורת 12 ש"ח בלבד והיא מורכבת בעצם מ3 שרשראות. אחת על היד שלי ועוד 2 מתפקדות כשרשרת.י
המכנסיים נקנו בקסטרו עודפים לפני כמה חודשים כשעוד יכולתי ללכת קצת תמורת 60 ש"ח בלבד.י
יש לי סיבה קולקטיבית לכעוס על אלוהים. הוא לא יכל לסדר את החגים קצת יותר טוב? אולי כולנו היינו מקבלים איזה חופש אמיתי ולא כזה שגם ככה נופל על שבת... :)י


26.9.2009

Your inner fierceness

אחרי מרתון עונה 12 של אמריקה'ז נקסט טופ מודל עם החברות, והתמכרות מחודשת לעונת הנמוכות שהתחילה לפני שבוע(13), פיתחתי כנראה איזו אובססיה קלה לטיירה בנקס.י
אחרי שראיתי איך היא נראת בעונה הנוכחית (שצולמה לא מזמן כנראה) ונתקלתי בתמונה שלה בפיפל, הייתי חייבת להקדיש לה פוסט.י

הגלגולים שהבחורה הזו עברה מדהימים!י
שנים היא סובלת מביקורת על הגוף שלה ועל המשקל שלה. כולל מג'ניס דיקנסון שפלטה לצהובונים בלי בושה "טיירה פשוט שמנה!". כלבה.י
אני לא יודעת איך היא עשתה את זה, אבל עכשיו היא נראת פשוט מעולה. נראה שהיא חזרה למידות הדוגמנית שלה מתחילת הדרך.י

כולם זוכרים שהיא ניסתה לשחזר את השער שלה מספורטס אילוסטרייטד ובסוף יצאה לה גרסה מאוד מרוטשת ומאכזבת למקור. אגב, השער המקורי הוא לא פחות ממעולה. הרבה יותר יפה מאשר כל הצילומים המעובדים שאנחנו רואים היום במגזין הזה (ובאחרים).י
בהמשך הגיע הפפרצי הלא מחמיא שלה בחוף הים והנסיון (הקצת פאתט) לצאת מזה בטוק שואו שלה.י
עוד תמונות מהתקופה המלאה יותר.י
ואז לאט לאט היא התחילה לרדת במשקל. כבר בעונה 12 היא נראתה רזה וחטובה יותר. יבעונה 13 בכלל יש שינוי ניכר והיא אפילו הופיעה בבגד גוף צמוד וחושפני ונראתה מצויין.י
והנה התמונות מהשבועות האחרונים. תראו את הרגליים האלה!י

מעניין אם היא מספרת בטוק שואו שלה איך היא עשתה את זה.י
אבל אני חייבת להגיד. 10 ק"ג פחות או יותר, היא עדיין אחת הנשים היפות בתעשייה.י

25.9.2009

פינת הנעל

הפעם בפינת הנעל, עוד קניה מוצלחת של אמא שלי במקס מורטי.י
מחירן המקורי היה 600 ש"ח, לאחר הנחה ירד ל350 ש"ח ולבסוף התשלום בתווי קניה הביא למחיר סופי של 290 ש"ח. נכון, לא בדיוק זול, אבל הכל יחסי. 290 ש"ח בשביל נעל שעשויה כולה עור ויוצרה באיטליה ולא בסין זה מחיר לא רע בכלל. אנשים משלמים יותר על נעליים לא נוחות בעליל מזארה. לטענת אמא שלי הנעל נוחה מאוד והאמת שהעקב שלה באמת נראה נוח.י
פעם לימד אותי הסנדלר שכדי שעקב יהיה נוח מה שחשוב זה המיקום שלו, ולא משנה כמה דק הוא. אם העקב ממוקם נכון, מתחת למרכז העקב של הרגל, אז גם סטילטו יהיה יציב ונוח.י
מה שנחמד בקניה במקס מורטי זה שהם נותנים כמעט עם כל נעל שרוכשים סט נוסף של תחתיות לעקב. כך שגם אם העקב ישחק (והוא לא, כי אצלם הוא עשוי מחומר טוב, זה לא נשחק כל כך מהר, מניסיון) יש לך תחליף.י
סופ"ש נעים ומזל טוב לאמא שלי, מחר יומולדת!י

23.9.2009

פוסט קצר משהו

אבל אינפורמטיבי! י

אולי זו רק אני, אבל השרשרת הזו של קסטרו ממש מזכירה לי את הקולקציה של ניקול ריצ'י, עם כל השחור וזהב הזה. אם אהבתן, היא עולה 79 ש"ח.י
והמלצת קניה.י
סט העגילים הזה מסתמן כקניה שווה ביותר. 49 ש"ח לכל 6 זוגות העגילים. קסטרו ממש הפתיעו (אותי).י

20.9.2009

ערב חג

היתה בי תקווה להתחיל את השנה החדשה עם אבחנה לבעיה הרפואית שמעיקה עליי כבר שנה, הכאבים המתגברים בברכיים. י
אז היתה לי. הרפואה העכשוית חשבה אחרת.י
ביום חמישי ביקרתי אצל המומחה, שדפדף בין התמונות היפות בMRI תוך כדי עיוות הפנים לפרצופים מאוד לא מרוצים. בסופו של דבר הגיע לאבחנה המאוד מתסכלת של "אני לא יודע, אבל אולי זה יעבור עם הזמן, קחי מגה גלופלקס". העניין עם המגה גלופלקס הזה שמבחינת רוב הרופאים מדובר בתרופת סבתא. זה עוזר לפעמים, אבל רק אלוהים יודע למה ואיך. וככה התקווה שלי להתחיל את השנה החדשה עם אבחנה התפוגגה לה. חזרתי לחכות לתור למומחה הבא.י

זה היה שולחן החג שלנו, צבעוני ושמח. הוא כלל את ההורים שלי, אחי ואני, סבתא ודוד שלי, שגם הביא את הורדים הלבנים היפים שמככבים פה בפוסט. בהמשך השולחן גם התמלא באוכל. לא לדאוג, לא אכלנו את הפרחים :)י
כמו תמיד, ההורים שלי הכינו יותר מדי אוכל, שנשאר לכל השבוע האחרון וסותם את המקרר. כרגע, אם רוצים להוציא ממנו משהו, צריך להיוולד עם 5 ידיים לפחות...י
נחזור לסיבה שלשמה התכנסנו, האאוטפיט לחג.י
אני בחרתי בלבוש נייטרלי ובהיר שתמיד נראה חגיגי.י
מכנסי פשתן בגוון ירקרק שקניתי בסוף עונה בתמנון תמורת 30 ש"ח בלבד.י
חולצה לבנה רקומה (כמה חגיגי מצידי...) שאמא שלי קנתה לפני הרבה שנים ואיכשהו נדדה לארון שלי לפני שנתיים.י
חגורת ניטים מוזרה מאוד מקסטרו עודפים (של אמא). למה מוזרה? כי אני לא כל כך מבינה את צורת התפקוד שלה. יש לה שני אבזמים, אבל את החלק שנותר לאחר שסוגרים אותם אין איפה לתפוס, אז עשיתי קומבינה עם המיקום שלהם.י
הוספתי את שרשרת הפנינים שלי למראה מהוגן ואת הטבעת הירקרקה ממגנוליה.י

היה לנו חג נעים, בסיום הארוחה אפילו היה סרט מצחיק בYES אז היה במה לבהות בזמן שמעכלים את האוכל.י
אז שוב, וכנראה בפעם האחרונה, שנה טובה לכולם/ן. ואיך אומרים הזקנים, העיקר הבריאות!י

18.9.2009

הרשת מעבר לבלוגספירה

זה לא יאמן, אבל זה קיים :)י
רציתי לשתף מחשבות על כמה כתבות שקראתי. אני מזהירה מראש, יצא לי ארוך. אבל יש פואנטות.י

נתחיל בכתבה ממוסף סגנון של מעריב שמופיעה גם בNRG. לקחו 6 אנשים שלא כל כך קשורים לאופנה ושלחו אותם לסקר את תצוגת האופנה של רנואר. אם אני לא טועה, השורה התחתונה של כולם היתה שהדוגמניות נראות להם עצובות מאוד. אהבתי במיוחד את דבריו של בן-דרור ימיני : "ואז נפל לי האסימון. אין להן, לדוגמניות, ולתעשיית הבגדים שמגלגלת מיליארדים שום עניין בנו, הגברים. הרי בכל מקרה זה עולם שנשלט בעיקר על ידי גברים שלא ממש נמשכים לנשים. זה לא חשוב מה אומר הגזע הסטרייטי, ההולך ונכחד, על בגדי נשים. זה חשוב מה אומרות הנשים."י
לא מבין את את עניין שיפוטי הטעם
עכשיו, ברור שלא באמת מדובר בסיקור הקולקציה שרנואר הציגו, וברור שיש משהו מאוד פופוליסטי ברעיון הזה. אבל השורה התחתונה היא כתבה משעשעת ומעניינת מזוית שונה מזו של רובנו.י


נמשיך לכתבה על מרינה מקסימיליאן בלומין (ממ"ב בהמשך, כי אחרת אחרוג ממקסימום התווים לפוסט...) בפנאי פלוס. שימו שניה בצד את העובדה שבחרו בה כ"יפה והנכונה", תואר שהמשמעות שלו היא מפוקפקת במקרה הטוב ומגוחכת במקרה הרע. הרי רק לפני כמה שבועות הכתירו את אותה הגברת ממ"ב כמתלבשת שוק לתפארת שווקי ישראל(ובצדק, אגב). אבל לא זה מה שהפריע לי בכתבה. הבחורה מתפארת ומתפעלת מכך שנוח לה בגופה שלה, שהיא שמחה שבחורות כמו מיי פיינגולד מקבלות הכרה בקונצנזוס (הכרה במראה לא בשירה) ומלהגת אמירות כמו "הביטחון שלנו ביחס לגוף שלנו זה מי שאנחנו". כל זה היה טוב ויפה אם היא לא היתה מספרת מעט אחרי (או לפני, אל תתפסו אותי במילה) שהיא אוכלת מה שהיא רוצה, אבל גם עובדת עם מאמן אישי ורוכבת על אופניים. עם כל הכבוד לכל הבולשיט של "אני שלמה עם הקימורים של הגוף שלי", הבחורה השילה לפחות 10 ק"ג וחיטבה מאוד את הגוף שלה. נכון, היא לא גבעול דקיק, אבל היא גם מאוד רחוקה מלהיות שמנה כפי שהיתה.י
צילום: יניב אדרי
שלא תבינו אותי לא נכון. אני חושבת שהיא נראת מצויין ואין לה מה לרדת עוד במשקל, אבל קצת צבוע לצאת בהצהרות שנוח לך עם עצמך ומצד שני לפצוח במשטר כושר רצחני ולחמצן את השיער לבלונד. י


ואם כבר במשקל עסקינן, התלבטתי מאוד אם לדבר על ההפקה הזו, אבל החלטתי שכן, כי זה הבלוג שלי :)י
ברור שההחלטה לעשות הפקת אדם וחווה עם דוגמנית "לא סטנדרטית" נבעה מהצורך לעורר פרובוקציה.י
העניין הוא שלטעמי במקום לעודד אידאל יופי הגיוני, נסחפים לכיוון ההפוך. במקום לשדר לבחורות צעירות שמידה 38-42 זה לא שמנה, זה נורמלי ואף רזה לעיתים, הולכים לקיצון ולוקחים מישהי שהשומן נשפך ממנה. ויסלחו לי כולם, הוא נשפך. וזה לא אסתטי. אני מפרגנת מאוד לרקדנית שהסכימה לצילומים האלה, אבל לדעתי הם לא מחמיאים לה. השתמשו בה כדי ליצור פרובוקציה. השתמשו בה כשמנה, בדיוק כמו שמשתמשים באנורקסית.י
מעבר להכל, זה לא בריא (הצטברות השומנים באזור הבטן היא בעלת השלכות מאוד חמורות על הבריאות,שם אותך בסיכון גבוה לחלות בסכרת למשל), היא לא משדרת לי מראה של גוף בריא ותקין, בדיוק כמו שמישהי רזה מדי לא משדרת מראה בריא ותקין.י

ויש לי גם הערונת, איזו נקודה למחשבה. אם בחורה "מלאה" כמוה זה יפה וסקסי, למה בחרו להצמיד לה דוגמן מסוקס, בנוי לתלפיות שכל שריר בגופו מפוסל היטב? גבר "מלא" זה לא סקסי? או שאין חשש מאנורקסיה בקרב המין הגברי?י


מקווה שבעיקר נתתי השראה ולא פגעתי באף אחד. זו לא היתה המטרה.י

התמונות לקוחות מהאתרים NRG וYNET

שנה טובה לכל האלו שקפצו לביקור

תודה רבה לכל המבקרים בבלוג שלי, למגיבות ולקוראות המסורות (וגם לקוראים המסורים אם יש כאלה), הדברים שהופכים את תחזוק הבלוג למהנה ומתגמל אף יותר.י

מאחלת לכולם (וגם לי), שנה מצויינת, טובה מהקודמת, מלאת בריאות והרבה אאוטפיטים מדהימים!י

17.9.2009

להוציא יותר

כבר הצגתי בעבר פוסט עם השמלה הזו וגם שמתי תמונה מהאתר של קסטרו כשרק קניתי אותה. כך שסביר להניח שאני מבצעת כרגע עבירה רצינית על החוקים הלא כתובים של בלוגריות האופנה.
אבל זו כל הפואנטה שלי.י
אמנם לא שילמתי סכום ענק עבור השמלה הזו, אבל גם 150 ש"ח לא באים ברגל (הם מגיעים בהעברה בנקאית ממקום העבודה שלי בתחילת כל חודש... למקרה שתהיתם) אז רציתי להראות איך אפשר לקבל מראה שונה מאותה השמלה בדיוק.י
כאן בחרתי לצרף ווסט כחול-שחור שקניתי בחורף שעבר מגולף (עוד ניצול מקסימלי של פריט שהפך לרב עונתי אצלי). קצת קשה לראות בתמונה אבל לבד של הווסט יש טקסטורה מעניינת.י
הוספתי אקססוריז בדמות צמיד ממנגו ושרשרת מעשי ידיה של דודתי המוכשרת (שרשרת שנחרשת אצלי כבר כמה שנים).י
ונעלתי את הנעליים מניין ווסט, הן מתאימות פה ובעיקר נוחות לי.י
אני חושבת שהצלחתי להוציא קצת יותר מהשמלה שכמעט כל בחורה בארץ קנתה הקיץ הזה.י
אני חייבת להודות שבשנים האחרונות תמיד ידעתי לזהות בתחילת העונה אילו פריטים יהפכו ללהיט היסטרי בקסטרו, כזה שתראו על כל בחורה שניה ברחוב. לפני כמה שנים בחורף זו היתה עליונית סרוגה בגוונים שונים, בקיץ שנה שעברה זו היתה שמלת קומות בהדפס פייזלי והשנה זו השמלה הזו. חלק מהבעיה בלקנות ברשת בפריסה רחבה. אבל כולנו קונות ברשתות. בין אם זה זארה, פול אנד בר, מנגו או הרשתות הישראליות. ופה באה לידי ביטוי היצירתיות והיכולת להוציא יותר מבגד, ולגרום לו להראות שונה עליך לעומת הבחורה שצועדת מעבר לכביש. אבל מ"הלהיטים העונתיים" אני משתדלת להימנע.י
הפעם לא הלך לי. כנראה שרבתי עם עצמי באותו היום והחלטתי להתעלם ממני לחלוטין :)י
עוד כשקניתי את השמלה הזו הרגשתי שזו טעות, שאני הולכת לראות אותה בכל מקום ולהתבאס מזה. אבל משהו גרם לי לקחת אותה בכל זאת. היא ישבה מאוד יפה, הייתה נוחה וחשבתי שאצליח לתת לה את הטאצ' שלי. הצלחתי?י

תודה לע' שלי על צילום התמונות היפות ולתום על השאלת הבייבי שלו(המצלמה).י

15.9.2009

טאג המחיר

תמיד היה נדמה לי שטאג וומן היא החנות שבה קונות כל המזכירות הבימבו את בגדי המשרד שלהן. כל הבגדים שם יותר מדי צמודים, מנסים להיות מחוייטים מדי ומשדרים תחושה פרחית כללית.י

בשנה האחרונה הם בחרו באסתי גינזבורג כפרזנטורית שלהם והיא מצליחה לעדן במעט את הבגדים. למרות שאם המעצבים לא יגוונו קצת את הסגנון, יש גבול לכמה הפנים היפות של אסתי יכולות לעזור.י
החורף הזה פרסומת סוררת שהפיירפוקס לא חסם גרמה לי להתבונן בקטלוג.י
כמה מפתיע, רוב הקולקציה מורכבת מחולצות מכופתרות זנותיות, חצאיות גבוהות, ווסטים פרחיים ושלל סופרלטיבים לא מושכים במיוחד. כל הסטיילינג של הקטלוג מאוד מוזר לטעמי. כמעט בכל התמונות שכוללות פול בודי אסתי נועלת סנדלים. נכון, החורף הישראלי הוא לא בדיוק אירופה הקלאסית, אבל עדיין אי אפשר להסתובב פה בסנדלים (וגם שמעתי היום שאומרים שהשנה יהיה חורף אמיתי עם גשם והכל). בחירה קצת תמוהה. אבל בסוף הקטלוג הופיעו להם פתאום המעילים. הם הפתיעו אותי ממש לטובה!י
גם בצבעים, גם בגזרות. אז אולי בשביל מעיל שווה לעבור שם.י
ז'קט באורך מעניין
ויש גם שמלת שיפון שחורה שנראת מוצלחת.י
גם הסריג מעליה נראה קלאסי ועשוי טוב.י
אז יש עוד מקום לנסות לבזבז בו את השי לחג. מתי כבר יתנו תלושים לזארה?! :)י

14.9.2009

נפל עליי תיק

למצוא תיק טוב במחיר שלא דורש למכור את הכליה (או סתם שלא יכאיב בכיס) הפכה למשימה קשה ביותר. המחירים של תיקי העור קפצו בשנים האחרונות ללא נגישים. כשחיפשתי תיק לפני כחודשיים כל מה שמצאתי עלה 700 ש"ח ומעלה.
לכן כשאמא שלי נתקלה בתיקים שנמכרים אצל נעמה בצלאל הופתעתי לטובה.
התיקים אמנם לא עשויים עור, אבל הם נראים טוב וגם התפירה שלהם מאוד מושקעת.י
אמא שלי קנתה תיק קלוע בצבע בז'. והוא אפילו הגיע עם מטפחת קשורה עליו. המחיר שלו הוא 240 ש"ח והוא גדול יחסית. ישנם תיקים בצורות וגדלים שונים וכמובן בשלל צבעים.י
יש המון תאים בחלוקה נוחה והבטנה עשויה בד חזק מספיק שנראה שישרוד ולא יקרע בקלות.
את התיקים האלה אפשר גם להשיג ברשת חנויות סוהו ואני מניחה שבוודאי בעוד חנויות של מעצבות.

היתרון בקניית התיק אצל נעמה בצלאל הוא השקית שלה. היא פשוט יפה!י
יכולה להיות תחליף לתיק :) י

12.9.2009

הוינטג' שלי

את השמלה הירוקה הזו מצאתי אצל סבתא שלי בארון לפני 3 שנים בערך. אני לא יודעת כל כך איך לקרוא לצבע שלה. זה נחשב ירוק רעל? עע

היא עשויה סריג נעים והיא היתה של דודה שלי, כשהיא היתה בת 18 בערך, כלומר לפני כ- 40 שנה. וינטג' אמיתי!
כמובן שלסבתא שלי היא לא כל כך מתאימה, אז לקחתי אותה אליי. לבשתי אותה עד היום מספר מועט של פעמים. הצבע שלה כל כך בולט שקשה למצוא לאן ללכת איתה בלי להראות מתאמצת מדי.
החלק העליון של השמלה הוא סוג של קרושה (נדמה לי שככה קוראים לזה), מה שיוצר מראה מאוד עדין לשמלה.
צירפתי אל השמלה תכשיטים ירוקים. שרשרת ממיכל נגרין שקניתי לפני שנתיים-שלוש. הטבעת שלי ממגנוליה ועגילים ממיכל נגרין שלא כל כך רואים כאן, גם הם בצבע ירוק. הוספתי את הנעליים הקלאסיות שקניתי בניין ווסט העונה כדי לשמור על מראה מתון. משום מה יותר נוח לי על עקב מתון מאזר על נעל שטוחה לגמרי. אולי לאורתופד יהיו תובנות בנושא (יום חמישי!)
כשהתחשק לי ליצור מראה מעניין יותר עם השמלה הזו, נעלתי את נעלי הלכה האדומות שלי מסטיב מאדן.
עכשיו הגיע הזמן לנוח קצת.
תודה רבה לתום על התמונות היפות! עע

10.9.2009

ההכנות בעיצומן

היום בערב אח של החבר מתחתן. קולולו!
מזג האוויר החליט להיות נחמד אליהם, אלינו ואל שאר האורחים וקיבלנו טמפרטורות סבירות לערב, בלי שרב של ספטמבר ונקווה שבלי יותר מדי לחות. מדובר בגן אירועים.
אז היום הוא יום רגוע שכזה. מעבירים את היום בסבבה...
אתמול חזרתי לדירה בת"א לרגל המאורע והתמונות צולמו היום בכניסה לבניין שלנו. התלבשתי קייצי ונוח, בהתאם לאווירת היום.
מאחורי החולצה הזו יש סיפור מצחיק. הלכתי עם ידיד שלי מהלימודים בב"ש לסיבוב קניות בשבילו. כמובן שבסופו של דבר גם אני רציתי לקנות משהו אז נכנסנו לפול&בר. איך שראיתי את החולצה הזו על הקולב נדלקתי על ההדפס שלה. מין רטרו שיק מעניין. נכנסתי למדוד. אחרי איזה 10 דקות שאני בתא ההלבשה הידיד שלי בא לבדוק אם אני בחיים. פשוט לא הצלחתי להבין איך סוגרים את הדבר הזה! היו שם כל מיני חוטים, אבל לא נראה שהם מתחברים! אמרתי לו שיקרא למוכרת. היא נכנסה איתי לתא ההלבשה והתחילה לנסות בעצמה. כלום, אין פיצוח!
החלטתי שאני קונה אותה בכל זאת וכבר אדע מה לעשות איתה. היא עלתה 60 ש"ח והיתה שווה לי את זה.
בסוף הוספתי חור קטן כדי להשחיל את החוטים מצד אחד לשני ופתאום הכל התחבר. זו התוצאה.
הגב של החולצה הוא כמו של גופיית סבא, אבל טיפה עדין יותר. הבד הוא כותנה דק ומתנפנף ובגלל זה אני כל כך אוהבת אותה לקיץ הישראלי.
השורטס מתמנון מלפני כמה שנים, 25 ש"ח. סנדלים מטוגו, 75 ש"ח. עגילים בטורכיז ממיכל נגרין. משקפי שמש של איב סאן לורן, 200 ש"ח במבצע חורף באירוקה.

ובלי קשר לכלום, שתי תמונות כאן מאוד דומות, אבל לא ידעתי במי מהן לבחור אז שמתי את שתיהן :)

9.9.2009

אותה גברת בשינוי האדרת

לפני יומיים החבר בא לביקור אז התחשק לי להתלבש קצת ולצאת מהפיג'מה.
נחתה עליי מוזה ונזכרתי בחצאית הזו של אמא שלי שנקנתה בהוניגמן. כן, זו חצאית.
העלתי אותה למעלה אל קו החזה, הוספתי חגורה והופ, שמלת סטרפלס קייצית. כמו שהמעצבים אוהבים להגיד, בדיגום חופשי :)
אני מאוד אוהבת את החצאית הזו וכשעוד גרתי אצל ההורים הייתי משאילה אותה מדי פעם, אבל משום מה רק עכשיו עלה לי הרעיון להשתמש בה גם כשמלה.
החגורה היא מקסטרו עודפים, 20 ש"ח. הוספתי גם את שרשרת המולטי שרשראות מהדוכנים באונ', 5 ש"ח.קשת לשיער מאיזו חנות בקניון פ"ת, 4 ש"ח. והסנדלים שקניתי בגולף, 75 ש"ח.
התקבל מראה קייצי אבל רך, מין פרשנות משלי למראה הפודרה שפחות הולם את גוון העור שלי.
מאחורי בתמונות מופיע עץ הליצ'י בחצר של ההורים שלי. העץ הזה הוא חתיכת אכזבה. הוא שתול כאן כבר 5 שנים וכשהוא נקנה מהמשתלה הוא היה בגודל קטן,כ 50 ס"מ.
העץ הזה לא גדל!
ב5 שנים האחרונות הוא הוציא אולי 3 ליצ'י, מאכזב.
אבל לתמונות הוא התאים מאוד, אז נמצאה לו תכלית אחרי הכל.
מחשבה לעתיד : אולי אני אעשה גם פוסט על החצאית בתור חצאית...