30.5.2010

ציפוי של אושר

בשישי האחרון קפצנו לI love Cupcakes בבן יהודה. שמעתי על המקום כבר לפני כמה שבועות, אבל הפוסט של רחלי "מפשוט מבשלת" גרם לי להזיז את עצמי ואת החבר לכיוון בן יהודה. רחלי, זה פשוט לא הוגן התמונות האלה!

למזלי, גם החבר נדבק בחיבה לקאפקייקס כשטיילנו בארה"ב לפני כחודשיים(לא להאמין שעבר כל כך הרבה זמן, כבר מותר לסוע שוב?!), כך שכשהגענו למקום הוא שאל שאלה של רציניים: "יש לכם Red Velvet, נכון?". כשנכנסנו הודיעה לנו המוכרת החייכנית שיש מבצע, קונים 10 ומקבלים 12. אני הייתי תמימה ואמרתי לה שלא נגיע לזה. התכנון המקורי שלי היה לקחת 6 קאפקייקס להורים לשבת ואחת לכל אחד מאיתנו לדרך. התבדתי כשראיתי את החבר מצביע על 3 קאפקייקס שונות שבכולן הוא מעוניין. בסוף הגענו ל12 בלי תכנון מוקדם. כך יצא ש12 קאפקייקס עלו לנו 130 ש"ח, כמעט 11 ש"ח לקאפקייק. לא זול, אבל גם לא מאוד יקר בהשוואה למחיר בחו"ל. הקאפקייקס עצמן היו מאוד טעימות. אנחנו ניסינו את ה:
1. Red Velvet - מצויין. מתוק במידה ועם ציפוי טעים מאוד.
2. פרלין - נחמד, מתוק מדי לטעמי, אבל בכל זאת טעים ומאוד שוקולדי.
3. אוריאו - נחמד, אבל עדיף כבר הפרלין.
4. ריבת חלב - מצויין. מתיקות עדינה מאוד יחסית לקאפקייקס.
משם המשכנו לטייל באזור הטיילת ובסוף מצאנו את עצמנו אוכלים צהריים בשדרה. היה טעים. אמנם לא מדובר באוכל מורכב במיוחד, אבל הם לא מאכזבים וגם זה חשוב. כן, אכלנו קינוח ואז ארוחת צהריים. כאלה אנחנו, מטורפים!
בערב הלכנו עם פרי והחבר שלה להופעה של אבי נוסבאום. באנו עם ציפיות מאוד נמוכות כי הזהירו אותנו שהוא לא כל כך מצחיק, אבל וואלה, היה מצחיק ונהננו מאוד מההופעה. באופן די מפתיע, דודו ארז היה מופע החימום. חשבתי שהוא גדול מדי בשביל חלטורות של חימום מישהו אחר, אבל כנראה שלא. למרות שאני לא אוהבת את ההומור שלו כפי שמוצג בטלויזיה, קטע הסטנד-אפ שלו היה די טוב, למרות שכל מילה רביעית שלו היתה "ב-כ-י-ף". זו לא היתה הופעה ארוכה במיוחד, אבל עדיף לסיים בזמן ולא למרוח עם בדיחות צולעות. אנחנו שילמנו על הכרטיסים 50 ש"ח לאדם והרגשנו שזה היה שווה את זה. נחמד לצחוק מדי פעם :)
מה לבשתי?
מאוד קליל ונוח.
טוניקה מForever21 תמורת 6$ בלבד.
שורטס מתמנון תמורת 25 ש"ח בלבד.
כובע רחב שוליים, 40 ש"ח מהחנות בפינת הרחובות שנקין-קינג ג'ורג'-אלנבי.
סנדלים לבנות ונוחות במיוחד של Aerosoles, נדמה לי ש350 ש"ח.
תיק עננים מתאילנד, 20 ש"ח.

התחלתם את השבוע טוב? מקווה שכן.

28.5.2010

Love and Marriage

אתמול בערב נסעתי לחתונה של חברה מהעבודה. החתונה התקיימה הרחק מגוש דן ואפילו לא צפונה או דרומה ממנו, אלא מזרחה! במעלה החמישה. אני יודעת שאני נשמעת כמו תל אביבית פלצנית כשאני אומרת את זה, אבל תאלצו להאמין לי שאני לא כזו. כל סופ"ש שלישי אני מעבירה בנהריה הצפונית, למדתי שנתיים בבן גוריון הדרומית וכדי לבקר את סבתא ולאכול ורניקי אני צריכה להדרים לבאר שבע. אבל מה? אזור ירושלים ופנים ישראל לכיוון מזרחה תמיד נראו לי מרוחקים יותר מכל מקום בארץ. אני לא מכירה את הכבישים של האזור הזה ותמיד יש שם תחושה שאם תפנה פניה לא נכונה, ישר תיפול לתוך קרב חמולות על הנושא החשוב במת, למי יש חומוס יותר טוב ומי הוא בעצם אבו שוקרי המקורי(גילוי נאות: אני לא אוהבת חומוס).
בקיצור, יצאנו אני ועוד שתי חברות מרכזניקיות מהעבודה אל החתונה במעלה החמישה. חייבת להודות, הנוף שם באמת יפה. החתונה התקיימה על הר ואם לא היה אובך אתמול אז סביר להניח שהיתה יכולה להיות שקיעה מדהימה. אני מאוד מקווה שהם הצליחו להוציא תמונות חתונה סבירות אתמול כי האובך הזה מאוד בעייתי לצילומים.
הצד של החתן היה דתי מסורתי, כך שלראשונה יצא לי לראות חופה עם להקה ונגני כינור. בהמשך הלהקה נגנה קצת מוזיקה חסידית משהו, not my cup of tea, אבל במהרה הם עברו לנגן שירים ישראלים וזו היתה תוספת נחמדה לעומת הDJ'ס והבום בום שהם בדרך כלל שמים.
אני לא חובבת אירועים גדולה, אבל סך הכל זה היה אירוע ממש נחמד בגלל שני דברים, הלהקה(שהתגלתה כחתיכת
הפתעה אחרי הביצועים החסידיים בפתיח...) והאלכוהול שהיה איכותי. אני חושבת שלא צריך יותר מזה, בתוספת של אנשים שמחים כמובן.
מה לבשתי?
טוב, מאחר וזה אירוע עם המון אנשים מהעבודה, צריך להישאר צנועים יחסית, אז שלפתי את השמלה היחידה שקניתי בטיול לארה"ב. זו שמלת פשתן מפוסלת ונעימה שקניתי בפיילינ'ס בייסמנט תמורת 25$ בלבד. אני מאוד מרוצה ממנה. יש בה משהו מאוד קלאסי ואפשר לשחק איתה הרבה.
שילבתי אותה עם חגורה מרפרטואר החגורות של דודה של אמא שלי(שהוזכרה בעבר בבלוג).
הוספתי סנדלים שקניתי בזארה לפני 7 שנים לנשף י"ב(אכן כן!) תמורת 200 ש"ח אם זכור לי נכון... הסנדלים האלה הם הדבר הכי קרוב לclogs שיהיה לי אי פעם.
הוספתי צמידים שקניתי בstrawberry תמורת 3$ לחבילה של 8, טבעת מאטסי תמורת 15 ש"ח ושעון של DKNY.
את התמונות צילם החבר כשחזרתי הביתה, דורית הצלמת מהמשרד היתה קצת נרגשת בשביל לצלם...
היום שוטטנו באזור בן יהודה, רשמים ותמונות ביום ראשון. סופ"ש נעים לכולם!

25.5.2010

Maximize

בהמשך לפוסט שבועות, גם ההשראה לפוסט הזה קשורה בבגד שחיפשתי כבר הרבה זמן, שמלת מקסי.
לפי הנתונים היבשים שמלת מקסי אמורה להחמיא לי. אני גבוהה יחסית(מטר ו70 ס"מ שלמים), לא בורכתי באגן ירכיים רחב. ועדיין, רוב שמלות המקסי שמדדתי עד היום גרמו לי להראות כמו קונוס בתחפושת, רק היה חסר לשתול אותי באבן גבירול ולתת להמון הזועם על השיפוצים המתמשכים להוציא עליי קיטור בדמות התנגשות חזיתית. ובשפה נטולת דימויים מוגזמים, זה עשה לי תחת ענק, ירכיים שמנמנות וצורה כללית של דוב קוטב.
ניסיתי שמלות משלל בדים ודוגמאות, אבל את שמלות הטריקו זנחתי. הן נראו לי יותר מדי "כותנה לילה"(ככה סבתא שלי קוראת לכותונת, עם מלעיל). אבל אחרי שניסיתי כל כך הרבה שמלות וחווית המדידה היתה לוקה בחסר, החלטתי לקחת צ'אנס עם השמלה הזו. ראיתי אותה בחנות בקינג ג'ורג' ביום חמישי עמוס במיוחד. כמובן שלא טרחתי למדוד. שילמתי 30 שקלים ואמרתי לעצמי שמקסימום, היא תקוצר. חזרתי הביתה ומדדתי. וואו אחד של החבר הספיק כדי להבין שיש פה מציאה. בתמונות היא לא נראת מחמיאה כמו במציאות, תודות לרוח הסוערת שתקפה את דורית ואותי בזמן הצילומים בהפסקת הצהריים.
מה לבשתי?
שמלה מחנות בקינג ג'ורג', 30 ש"ח.
גופיה ממתחת(כי השמלה לא מספיק סגורה בשביל המשרד בלי התוספת הזו), מהדוכנים באוניברסיטה, 20 ש"ח.
שרשרת מדיווה בסייל של הקיץ שעבר, 20 ש"ח.
סנדלים מNews ברחובות, 150 ש"ח.
משקפי שמש של אירוקה, מתנה מפרוייקט הבלוגרים.
עוד בתמונות, הבקבוק שלי. בקבוק הנירוסטה הזה מאוד נוח וגם ידידותי לסביבה. במקום להשתמש בבקבוקי מים מפלסטיק שאי אפשר להשתמש בהם לשימוש חוזר, אז אני משתמשת בבקבוק הזה. גם צבעוני ושמח, גם נוח לשטיפה, גם עם פיה רחבה כך שאפשר להכניס קוביות קרח ובנוסף לכל אקולוגי. בארץ גונבים על הבקבוקים האלה בין 120-150 ש"ח. בארה"ב מוכרים אותם ברוב המקומות תמורת 5$ בלבד. את שלי קניתי באולד נייבי.
התמונה האחרונה יצאה מעט מטושטשת, אבל אני בכל זאת אוהבת אותה, אז החלטתי לצרף. תודה רבה לדורית על הצילומים!

24.5.2010

Shepherds Pie

כששהינו בLA אצל המשפחה שלך החבר אכלנו Shepherds pie. כבר ציינתי כאן בעבר שהבחירות הקולינריות שלי מאוד מוזרות. אני אוכלת רק בשר בקר טחון, לא אוכלת דגים או פירות ים(לא עניין של כשרות, עניין של פיכס). המארחת שלנו בLA, הדודה המקסימה של החבר, מאוד רצתה שנאכל טוב(וכך היה), אז היא הכינה לנו פשטידת רועים שהייתה מאוד טעימה. החבר, שעד היום נרתע מהמאכל הזה, התלהב והחלטנו שנכין את זה כשנחזור לארץ. בסופ"ש האחרון קיימנו את ההבטחה.

הצעת הגשה: פשטידת רועים ובירה גולדסטר, הגרסא העברית לשפרדס פאי ולאגר גינס :)
ישנם עשרות מתכונים לפשטידה הזו, כאלה כשרים וכאלה שלא. אני אתן אופציה כשרה לכל שלב במתכון, לדעתי המתכון הלא כשר טעים יותר, אבל אם מטעמי אמונה/אורח שומר אתם צריכים מתכון כשר, גם הוא יוצא לא רע.

שלב א - הפירה:
מכינים פירה מ6 תפוחי אדמה בינוניים בגודלם.
אני אוהבת את הפירה שלי עם חלב ולא חמאה כי זה הופך אותו לקרמי יותר, אבל החבר רגיש ללקטוז ועם חמאה הוא שורד, אז עשינו פירה עם חמאה. הדברים שמקריבים למען האהבה.
לתבל במלח ופלפל לפי הטעם. בדרך כלל אני מוסיפה קצת אגוז מוסקט לפירה שלי, אבל במתכון הזה זה לא מתאים לטעמים האחרים, אז מומלץ לוותר הפעם.
שומרי הכשרות יכולים לעשות פירה עם שמן זית. את אופציית המרגרינה אני לא מציעה, אני לא סובלת מרגרינה...

שלב ב' - תערובת הבשר:
קוצצים לקוביות 2 בצלים בינוניים.
קוצצים ראש שום לקוביות קטנות.
מטגנים עד להשחמה.
מוסיפים חצי קילו בשר בקר טחון(עדיף טרי שלא יגיר המון נוזלים).
להוסיף כשלושת רבעי כוס רוטב עגבניות(כזה שהכנתן לפסטה ונשאר אקסטרא).
מבשלים עד שהבשר מוכן.

שלב ג' - כולם נפגשים בתבנית:
שופכים את תערובת הבשר לתבנית בגודל כ 40 ס"מ על 20 ס"מ.
יוצקים מעל את הפירה ומפזרים בצורה אחידה.
מורחים מעל חמאה מומסת/שמן זית.
ניתן לפזר פרמז'ן מעל.
מכסים בנייר כסף ומכניסים לתנור ב180 מעלות למשך 20 דקות. כעבור 20 דקות מורידים את הכיסוי ומשאירים ל20 דקות נוספות. אם פיזור החום בתנור שלכם לא בדיוק אחיד, מומלץ להעלות את התבנית בשלב השני למיקום הגבוה ביותר, על מנת לקבל קריספיות למעלה.

בתאבון!

וכעת, פנייה נרגשת.
אני מחפשת מאפרת שתרצה להשתתף איתי בפרוייקט מיוחד לשוק הפלסטיק שיתקיים בתחילת יולי בת"א. אני לא יכולה לתת יותר מדי פרטים כאן, אבל מי שמעוניינת מוזמנת ליצור איתי קשר במייל של הבלוג(fashionloca.l@gmail.com) ואני אחלוק פרטים נוספים בשמחה.

23.5.2010

סופ"ש עמוס וארוך

אני מקווה שגם עליכם עבר סופ"ש מצויין כמו שלי. הוא היה ארוך במיוחד מאחר והתחיל כבר ביום שלישי, בגלל החג...
אז בשלישי בבוקר הלכתי להסתובב בעזריאלי ולהקריב את גופי לH&M משם יצאתי באותה מהירות שנכנסתי בגלל הבלאגן. כמו שראיתם, בסוף מצאתי את מבוקשי דווקא בקסטרו. משם נסענו למוזס, כדי לפצות על המחסור בבשר לשבועות. בשלישי בערב נסענו לארוחת חג אצל ההורים שלי. ברביעי בצהריים חזרנו לת"א ואפילו היינו מספיק ממושמעים כדי ללכת לחדר הכושר.
בחמישי כבר ביליתי את היום לבד ודווקא היה לי די נחמד. עשיתי סידורים באזור הסנטר ואפילו פינקתי את עצמי באייס בלנד שוקולד טהור של קופי בין שאהוב עליי במיוחד(אבל מכיל משהו כמו 85 אלף קלוריות ועל כן נצרך אחת לחודש).
אפילו מצאתי סופסוף כובע לבן רחב שוליים שחיפשתי כבר המון זמן. לבשתי באותו יום שמלה לבנה פרחונית ובשילוב עם הכובע נדמה לי שנראתי "לא מפה" כי שוב המוכרים בשוק פנו אליי בצרפתית(וזה עוד לפני שנשרפתי קצת בים).
בחמישי אחרי כל הסידורים עוד הספקתי לצעוד לי לים ולקרוא ספר על החוף. המון זמן לא יצא לי לעשות את הפעולה המאוד פשוטה הזו וכבר שכחתי כמה היא מהנה מבחינתי. יש משהו מאוד מרגיע בלשבת על החוף, אבל לעשות את זה לבד נותן לזה עוד בוסט קטן :)
בשישי בבוקר שוב הלכתי לים, הפעם עם החבר. למרות שנמרחתי נשרפתי בצורה מאוד משעשעת. פסים דקים של שריפה באזורים שגובלים בבגד הים. פס אדום שרוף מתחת לחזה, פס אדום באזור התחתון, וגם פס קטן ומצחיק בבית השחי. לא חשבתי שהשמש מגיעה לשם!
בערב יצאנו למסיבת יום ההולדת של פרי בהמינגווי שבכיכר דיזינגוף. יצא לי להיות כמה פעמים במקום הזה בשנתיים האחרונות וכל פעם הוא מחליף בעלים ומשתנה קצת. הפעם נהננו מאוד. גם מהחברה וגם כי המוזיקה היתה טובה ובפנים לא היה מאוד מעושן, בעיקר כי אנשים לא הדליקו סיגריות.
מה לבשתי?
שמלה שהזמנתי מASOS והוספתי לה כתפיות כדי שהנכסים ישמרו מכוסים, כ100 ש"ח.
טבעת סגולה וגדולה מהדוכנים באוניברסיטה תמורת 1.80 ש"ח בלבד.
נעלי עקב שחורות מבריקות מזארה, 160 ש"ח. אני לא יודעת למה, אבל בשישי הבנתי עד כמה הן נוחות לי. רקדתי איתן כל הערב ולא הרגשתי אי נוחות.
בשבת שוב הלכנו לים(כן, זה מאוד מושחת 3 ימים רצוף בים).
זהו, זה היה הסופ"ש הארוך שלי. מקווה שנהנתם לפחות כמוני.

19.5.2010

קצת באיחור - חג שבועות שמח

כבר הרבה זמן שאני מחפשת שמלה לבנה. מאז הקיץ שעבר למען האמת. כל השמלות שמצאתי עד היום היו או חושפניות מדי או חגיגיות מדי. חיפשתי שמלה פשוטה יחסית, שלא תחשוף יותר מדי חזה, שעם האקססוריז הנכונים יכולה להתאים גם לערב. אפילו בטיול בארה"ב לא מצאתי משהו תואם לציפיות.
מימין לשמאלביום שלישי, החלטתי ששבועות זו הזדמנות מצויינת לתת צ'אנס נוסף לחיפושים אחר שמלה לבנה. זכרתי שבשנים קודמות תמיד היו הנחות על פריטים לבנים, השנה הרשתות ויתרו על ההזדמנות. מוזר.
בכל אופן, אחרי שוטטות במנגו, הוניגמן, זארה, פול אנד בר, H&M, בסוף דווקא בקסטרו מצאתי את מה שחיפשתי. האמת? יש לא מעט שמלות נחמדות בקסטרו. מלבד השמלה הלבנה הזו, שהיא מאוד קלאסית בעיני, מדדתי שמלה לבנה אחרת שהיתה מאוד יפה. כמה חבל שהיא לא כיסתה אפילו חצי מהמרפסת הלא מאוד מפוארת שלי. בכל פעם שאני מודדת שמלות שלא מכסות לי את החזה אני חושבת על בחורות עם חזה יותר גדול משלי ומתנחמת. אני לפחות מצליחה למצוא פה ושם שמלות שמכסות אותי טיפה, או לפחות כאלה שמאפשרות לי להשלים את הכיסוי עם טופ מתחת.
אני יודעת שזה לא נושא שפופולרי לקטר עליו, אבל אני חייבת להודות שלאט לאט זו הופכת לבעיה. מהרשתות הספרדיות הפסקתי לצפות למידות תואמות בלקונט מפואר, הגזרות שלהם פשוט מתאימות לאישה האירופאית/ספרדיה הממוצעת. אבל הרשתות הישראליות? הרי החזה הממוצע בארץ הוא בגודל 70C, מכובד למדי, אז למה קסטרו, הוניגמן, רנואר וגם המעצבים הישראלים לא מעצבים את המידות בהתאם. עד כמה שלי יצא לראות, כשהמידה גדלה, לאו דווקא שגודל החזה גדל בהתאמה במידת השמלה. הרבה שמלות בקסטרו נשארות בגודל דומה למדי באזור החזה ורק הרוחב גדל מעט. מקווה שמישהו ישנה את זה סופסוף. כבר יש חנויות להלבשה תחתונה לחזה גדול, אולי גם הבגדים יגיעו בקרוב, ושוב, אני גבולית בהגדרה לחזה גדול ולכן מצליחה למצוא פתרונות, אבל מישהי במידותי עם קאפ אחד גדול יותר כבר הולכת לאיבוד...
מה לבשתי?
שמלה מקסטרו, 199 ש"ח.
נעליים של DKNY, תמורת 15$ בלבד.
שרשרת וטבעת של אמא, לא יודעת איפה נקנה.
צמידים מStrawberry, חבילה של 6 ב4$.

17.5.2010

הזוכה הגדולה!

והזוכה היא... מיכלושקה!

אני שולחת אליך מייל ברגעים אלה ממש. תתחדשי!

16.5.2010

מלחים בת"א

מעולם לא הבנתי למה כל שנה קוראים ללבוש עם נגיעות של מלחים טרנד. הרי זה לא באמת טרנד אם כל שנה הוא חוזר. לבוש בהיר בקיץ הוא "הטרנד הבהיר"? כנראה שזה נובע מטעמי שיווק, אם קוראים למשהו "טרנד" אז הוא נמכר יותר. אין לי הסבר אחר לכך, כי "טרנד" המלחים קיים כל קיץ מאז שאני זוכרת (ויש לי זיכרון טוב...).
את האאוטפיט הזה לבשתי לאירוע של יום חמישי בבוקר. רציתי משהו קליל אבל עם טאצ' קייצי. מהפרזנטציה נסעתי חזרה הביתה ונפגשתי עם פרי ביום הסטודנט בת"א. לא היו המון הופעות שוות השנה והיחידים שעניינו אותי באמת היו גבע אלון שהופיע בצהריים ושלום חנוך בערב. מזל שהבית קרוב אז יכולנו ללכת להתרענן בו עד ההופעה בערב.
כמובן שלהופעות לא נעלתי את הפלטפורמות האימתניות האלה, אלא החלפתי לסנדלים הלבנים הנוחים שלי.
פירוט:
שורטס מForever 21, תמורת 15$.
גופיה מH&M, מארז של 2 ב8$.
נעליים מקסטרו עודפים, 129 ש"ח.
תיק מTop10, תמורת 60 ש"ח בקיץ שעבר שעבר.
צמיד ממנגו, 50 ש"ח.
שרשרת אדומה, מהדוכנים באילת כשהם עוד היו רחבה קטנה מול הקניון.
הצלמת המוכשרת של התמונות היפות האלה היא לא אחרת מאשר נעלולה שארחה לי חברה באירוע בבוקר.

יצא לי להתבונן בבחורות שהסתובבו שם (כי זה כיף) והגעתי למסקנה שיש בעיה אחת עיקרית, רוב הבחורות לא מסוגלות להתאים את הביגוד שלהן למקום שאליו הן הולכות, אז הנה כמה כללים ליום הסטודנט הבא:
1. אם את הולכת לשבת על דשא (ואת הולכת), אל תבואי בחצאית מיני ובוודאי אל תלבשי חוטיני עם חצאית מיני. אני לא צריכה לדעת כמה טוב מרינה עושה לך שעווה.

2. זוכרת את הדשא מהכלל הקודם? אז עקבי סטילטו לא בדיוק נועדו לצעידה עליו. גם אם את בעלת מבנה אנטומי מטורף שמאפשר לך לקפוץ על עקבים במשך יום שלם, על הדשא זה לא רעיון טוב. זוכרת את הפרסומת ההיא? את הכי יפה כשנוח לך.

3. כאן זה לא הגלינה או הגוסיפ, לא צריך "לדפוק הופעה". אם את באה Over Dressed זה סתם נראה נואש. שמלה צמודה, עקבים עגילי ענק, תסרוקת ושליכט על הפנים לא מוסיפים לפאסון שלך.

4. נכון, לא מדובר בחתונה, אבל זה לא אומר שאפשר לבוא בפיג'מה (את הכלל הזה אפשר לאמץ לחיים בכלליות).

5. יכול להיות שהחצאית הלבנה החדשה שלך או הג'ינס הקצר הבהיר הם לא רעיון כל כך טוב ליום הסטודנט. עמוס שם, אנשים מסתובבים עם נקניקיות בלחמניות ומשפריצים קטשופ וחרדל לכל עבר וגם חוזרים שוב לעניין הדשא. את באמת רוצה לבדוק אם אבקת הכביסה מורידה 101 כתמים?

6. התיק הענק המהמם שקנית? לא בחירה טובה. עדיף משהו קטן ונוח שנתלה על הצד.

ונקודה אחת של רצינות. בערב, בזמן ששמעתי את שלום מחכה למשיח חשבתי על זה שהשיר הזה יצא בשנה בה נולדתי וכמה אנחנו תקועים. מילות השיר נשמעות עדכניות מאוד להיום, צריך רק להחליף שם עסקן אחד באחר, שם קבלן אחד באחר, שם פוליטיקאי אחד באחר, וגם העם השתנה. קהל של אלפי סטודנטים רקד לצלילי השיר ולאף אחד כבר לא שינתה המשמעות שלו. עובדה, כלום לא השתנה כאן כבר 25 שנה... כנראה שרובנו איבדנו תקווה לשינוי.

15.5.2010

הכוכב

עד יום ראשון ב20:00, הזדמנות אחרונה להיכנס להגרלה. הזוכה יוכרז ביום שני בבוקר!

ביום חמישי בבוקר הגעתי לפרזנטציה של מותג הג'ינסים G-Star במתחם האופנה של הדיזינגוף סנטר.
ראשית, גילוי נאות, כי כך מצפוני ישאר נקי ונעים ואתם כקוראים תדעו שאני משתדלת להיות כנה איתכם, מהפרזנטציה הזו יצאתי עם שובר מתנה. זהו, מכאן אפשר להמשיך.
המותג מתמחה בעיקר בג'ינס פרימיום, אבל לא רק. הכרתי את המותג בעבר, אפילו ביקרתי בחנות שלו בטיול האחרון לארה"ב. האמת שתמיד התפעלתי מחלונות הראווה המעוצבים בקפידה של המותג, אך לא טרחתי להיכנס מפני שידעתי שהמחירים האלה לא מדברים אליי כל כך. העניין הוא שאני כנראה לא קהל היעד. קהל היעד הוא אנשים שלובשים ג'ינס וחשוב להם להרגיש מיוחדים איתו. שזה לא יהיה הלהיט התורן מקסטרו, אלא משהו טרנדי עם ערך מוסף. אם אתם לקוחות קבועים בדיזל ופפה ג'ינס, כדאי שתוסיפו את G-Star לסבב שלכם, הם שם בדיוק בשבילכם.

חייבים להודות, הג'ינסים שלהם אכן נראים טוב. התפירה נראת מדוייקת ונראה שהושקעה לא מעט מחשבה בהתאמת הגזרות.
החלק האהוב עליי ביותר הוא טבלת הגזרות הקבועה. גם לגברים וגם לנשים יש סימון עבור כל גזרה, כך ניתן לזהות עוד מהתווית האם הג'ינס הוא בגזרה האהובה עלייך או שאין טעם לנסות... זה חוסך המון זמן בנבירה או בנסיונות מדידה חסרי תועלת.

הגזרות לעונה הנוכחית מושפעות מהטרנדים בעולם, מכנסי השק, בויפרנד, סקיני וכמובן שטיפות בהירות ומראה הוינטג'. אפשר למצוא גם ג'קטים לא רעים בכלל, הן מג'ינס והן לא, אבל המחירים גבוהים יחסית החל מ500 ש"ח ועד 1800 ש"ח. הג'קטים אכן עשויים היטב ומחמיאים לגוף, הגזרות מעניינות ולא מיושנות. אולי בסוף עונה?

הפרזנטורית החדשה של המותג היא ליב טיילר היפה. זכרתי אותה מלאה יותר מהשנים האחרונות, אבל כנראה שהיא עשתה איזו דיאטה קטנה, כי היא נראת רזה יותר משמעותית בתמונות של הקטלוג.
הקטלוג עשוי מאוד יפה לטעמי וכדאי להיכנס לאתר לראות ולשטוף את העיניים. מיס טיילר כל כך יפה...

13.5.2010

הקצב מברילוצ'ה

לא, זה לא שם של סרט אימה חדש עתיר סכינים לקיץ הקרוב. זה דווקא שם של מסעדה חדשה שנפתחה ברחוב הברזל ברמת החייל, Butchery de Bariloche שמה. מכאן והלאה קוראי הבלוג שהינם מחבקי עגלים מוזמנים לפרוש מהפוסט. חבל, there will be blood :)

המסעדה, הלא גדולה במיוחד, מעוצבת מאוד נעים לעין. כרגיל, הלכו על חשוך ועמום, אבל דווקא במידה ואין צורך בפנס בכדי לקרוא בתפריט. כאשר נכנסים למקום מברכת אתכם המארחת ומציעה גירודים מגוש שוקולד גדול שממוקם בכניסה. משם תיקח אתכם לסיבוב בקצביה, שם תוכלו לראות את מחירי הנתחים ולטעום מיין הבית(המצויין ויצויין בהמשך). משם תגיעו ליעד הכמעט סופי, השולחן שלכם. למה הכמעט סופי ולא הסופי ביותר לערב זה? כי את הבשר שלכם תידרשו לקום ולבחור מאותה ויטרינה שהופיעה קודם ולבקש גם מידת עשייה כרצונכם. רעיון נחמד, ככה ניתן לבחור את גודל הנתח, הוא נשקר במקום והמחירים מופיעים ל100 גרם בשר.

המסעדה כרגע בהרצה אז אני מניחה שהמחירים עוד ישתנו בעתיד. לקחנו לנשנוש עד שהבשר יגיע את לחם הבית שהוא פוקצ'ה שהגיעה עם כל מיני מתבלים טעימים, 16 ש"ח. הבשר מגיע על מיני גריל עם קדירה קטנטנה ובתוכה תפוחי אדמה עם פטרוזיליה קצוצה ושום(טעימים מאוד!). החבר לקח סינטה שמחירה הגיע ל89 ש"ח. הוא לא מאוד נהנה מהבשר, אבל נראה שהשכנים שלנו לשולחן קיבלו נתח יותר טוב משלו. אני כמובן, לא בחרתי בסטייק. עדיין לא הגעתי למצב שאני מזמינה בבטחה סטייק במסעדה בארץ. אז בחרתי בקציצות טלה. הן היו עשויות במידה, לא שומניות מדי, לא מטובלות מדי ומאוד עסיסיות. אחלה קציצה. 3 קציצות די גדולות עלו 54 ש"ח.
יין הבית עולה 20 ש"ח לאדם ומגיע בקנקן הגשה מאוד יפה ומיוחד. היין עצמו קליל מאוד ומלווה נהדר את הארוחה. מה שנחמד הוא שתמורת 20 השקלים תקבלו ריפיל של הקנקן עד שתתעלפו על הרצפה, או שפשוט לא תרצו יותר. הקנקן מראש מגיע די מלא, אנחנו שתינו משהו כמו 5 כוסות יחד ועדיין לא רוקנו אותו...

ונגיע לקינוחים. אני הזמנתי סורבה פירות יער, מנה שבטוח תשתנה בעתיד. למה? כי קיבלתי תמורת 12 ש"ח בלבד 3 כדורים גדולים של גלידה. כששאלתי את המלצרית על המנה היא אמרה שזה מגיע כדור אחד ובסוף קיבלתי 3 באותו מחיר. הם הגיעו כל אחד בקערית נפרדת, אז שלחתי 2 חזרה למטבח, אני גם ככה לא אוכל אותם וחבל ככה לבזבז להם. בנוסף הזמנה קינוח שוקולד שכלל 2 טרפלס טעימים, גוש שוקולד מריר וטעים, סופלה שוקולד נוזלי ושוקולדי שניכר שהשתמשו בו בשוקולד איכותי ולכל זה לווה רוטב שוקולד לבן סמיך. הקינוח הזה עלה 32 ש"ח והיה מוצלח מאוד.
האתר של המסעדה עדיין לא עלה, כשיעלה כתובתו תהיה www.butchery.co.il. היא נפתחה רק לפני מספר ימים ולכן על כל המחירים שציינתי פה קיבלנו הנחה של 25% בגלל שהמסעדה בהרצה. המוזיקה במקום היתה נהדרת. תמהיל ספרדי נעים לאוזן. השירות היה נעים ואדיב. היה נעים לשבת במקום ושהינו בו יחסית יותר זמן מבדרך כלל.
להגיד שאני יכולה להמליץ בלב שלם על המסעדה במסעדת בשר? כנראה שלא. אבל זה על סמך הטעם המאוד אנין של החבר. הקציצות באמת היו טעימות וסיכמנו בינינו שכשיתחשק לנו לאכול קציצות, נלך לשם. כי בסך הכל מאוד נהננו מהאווירה ומשאר האוכל.

פרטי התקשרות: הברזל 4, רמת החייל. 077-5309700.
מה לבשתי? מאוד פשוט הפעם...
שמלת פרנזים שחורה קטנה, חנות בקינג ג'ורג', 20 ש"ח.
סנדלים מאלדו בארה"ב, 170 ש"ח.
לק תכלת שמח, סאלי הנסן. מאותה סדרה של הצהוב בהגרלה.
היום יום עמוס במיוחד עם תצוגת אופנה בסנטר בבוקר ויום הסטודנט של ת"א בשאר היום. נתראה שם?

11.5.2010

לא פוטוגני במיוחד

היום אין המון תמונות. דווקא צילמנו לא מעט אבל כולן יצאו מאוד מוזרות. אני עושה המון פרצופים מוזרים ומצחיקים אז החלטתי לחסוך מכם את הזוועה. אלו התמונות הסבירות ביותר.
היום הלכתי לאסוף מהדואר את אלבום התמונות של ארה"ב. ערכתי את הספר בלופה והספר יצא ממש יפה. אני מאוד מרוצה מהם וזה האלבום השני שאני עורכת אצלם. בכך נגמרה ההתעסקות בנושאי הטיול ורשמית חוזרים לשגרה. קצת מבאסת השגרה הזו. אני לא יודעת למה הפעם החזרה אליה יותר קשה לי מהרגיל, אבל כל ידיעה בחדשות מדכאת אותי קצת יותר מבעבר מאז שחזרנו. לא סתם הטוקבקיסטים אומרים שמסוכן לטייל... :)
בשישי האחרון בילינו סופ"ש רגוע במיוחד. נסענו להורים שלי לשישי-שבת, יצאנו לשתות משהו בהרצל עם פרי בשישי בערב וזהו בערך. מה שכן קרא בשבוע האחרון הוא שהחבר פיתח אובססיה לברוקולי. מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שהחבר וירקות לא כל כך מתחברים, במיוחד לא הירוקים המפחידים כמו ברוקולי. אבל אחרי לחצים פיזיים מתונים לפני כחודשיים הוא התחיל לאכול אותו. בשבוע האחרון זה הגיע לשיאים חדשים וצרכנו יחד כ5 ראשי ברוקולי. הבריאות כבר נשפכת לי מהאזניים!
אל דאגה, איזנתי את זה בהמבורגר מוולפנייט בחמישי שעבר...
מה לבשתי?
טוניקה מגולף, 50 ש"ח בסופעונה של הקיץ הקודם.
צמיד מדיווה, 20 ש"ח.
שעון של DKNY, מיריד המותגים שעבר ב450 ש"ח (ראיתי אותו באאוטלט בארה"ב ב40$...)
סנדלים יווניים, מטיול משפחתי ביוון.

אני צריכה סנדלים נוחות שטוחות בצבע חום, כביכול פשוט, אבל כל מה שראיתי מגיע עם סוליית דיקט לא הגיונית. הצעות?

9.5.2010

New York My Love

הגיע הזמן להמלצות ניו יורקיות.
זו היתה הפעם השלישית שלי בניו יורק ואם תתנו לי חופש מהעבודה וכרטיס טיסה, אהיה מוכנה לחזור ברגע זה ממש. החבר לא הבין כל כך למה אני כל כך נלהבת לגבי העיר הזו. ואז הגענו אליה וכל השאלות נעלמו. היא משדרת אווירה כל כך טובה ומהנה ויש בה יופי שונה. השילוב של הנוף הכי עירוני שיש עם הפארקים הפזורים בעיר הופכים אותה למיוחדת ומושכת בעיני. יש משהו מאוד סוריאליסטי בלשבת בסנטרל פארק, בלב כל הירוק היפה הזה, ולראות את הבניינים הגבוהים של העיר מציצים עליך. אבל מספיק עם ההתרפקות, נעבור להמלצות.

לינה
בפעם הזו החלטנו לשכור דירה. המלונות במנהטן עולים 180$ ומעלה(ובאמת שהשמיים הם הגבול) לתקופת השהייה שלנו, אמצע אפריל. אני מניחה שבחודשי הקיץ המחירים עולים מעט. הדירות שאנחנו ביררנו לגביהן עלו כולן בטווח המחירים של 150$- 170$ כולל מיסים, תלוי במיקום.
אנחנו שכרנו את הדירה מMy City Chalet. בחורה ישראלית בשם הדר שמשכירה דירות ברחבי העיר. באתר ישנן תמונות של כל דירה ואף ניתן לראות את הזמינות בתאריכים. אנחנו בחרנו לשכור ממנה כי היא נראתה לנו הכי מקצועית ואמינה, הן מבחינת דרכי התשלום והן מבחינת החוזה שחתמנו מולה. החלק הכי חשוב הוא שהדירה נראתה בדיוק כמו בתמונות באתר, דבר שכל אחד ששוכר דירה מהאינטרנט חושש ממנו. הדירה שאנחנו שכרנו היתה ממוקמת על 68st והשדרה הראשונה. זה נחשב הגבול בין Midtown לUpper east side. האזור היה מאוד נעים להסתובב בכל שעות היום. יש המון מעדניות ומאפיות בייגלס סמוכות. החלק הכי חשוב בבחירת מקום לינה בניו יורק הוא מיקום תחנת הSubway הקרובה. לנו היתה תחנה 3 שדרות למעלה וזה היה נוח ומצויין. החיסרון היחיד של הדירה היה שהיא בקומה הרביעית בבניין, מה שאומר ששומעים את הרעש מהרחוב. זה לא שהרחוב רועש ועמוס במיוחד, אבל שומעים את הצפירות. העניין הוא שככה זה בניו יורק ואלא אם ישנים בקומה ה10 ומעלה אין כל כך שקט. רק להדגיש, הרעש היה נסבל לחלוטין, יכולנו לישון בסדר גמור. רק שמי שמאוד רגיש לרעש יקח את הנתון הזה בחשבון. השורה התחתונה היא שאנחנו היינו ישנים שם שוב. הדירה היתה מספיק מרווחת ונוחה לזוג ומאובזרת בכל מה שצריך במידה ומחליטים לבשל ארוחה.
תחבורה
טוב, הSubway כמובן. כל כך קלה להתמצאות, נוחה, זמינה בתדירות גבוהה ובפריסה נוחה בכל העיר וביעדים התיירותיים. אנחנו קנינו את הכרטיס השבועי לרכבת בעלות של 27$ לאדם. נסיעה בודדת עולה 2.25$. לנו השתלם לקנות את הכרטיס השבועי למרות שהשתמשנו בו רק ל5 ימים. בגלל שלא היו לנו המון ימי הסתובבות בעיר העדפנו לקנות את הכרטיסים וללכת פחות ברגל. במידה והשהות שלכם ארוכה יותר, אני הייתי ממליצה ללכת ברגל(במידה ומזג האוויר מאפשר). "מרגישים" את העיר יותר טוב בדרך הזו. בסופו של דבר השתמשנו ברכבת גם בערבים כשיצאנו לבלות ולא נסענו במוניות. תמיד היתה תחנת רכבת קרובה למקום הבילוי כך שלא חשנו צורך להשתמש במוניות.
תחבורה בין שדות התעופה לעיר. גם בפעם הזו וגם בפעם הקודמת השתמשתי בשירות של Supper Shuttle. עלינו על המיני בוס בJFK והורידו אותנו בפתח הבניין ועלה לנו 34$ לזוג, בלי טיפ כמובן. השתמשנו בהם גם בדרך חזור, אל ניוארק. הם אמינים ולא יקרים יחסית. ניתן להזמין מראש איסוף ופיזור דרך האתר. צריך לקחת בחשבון שהפיזור הוא איטי יותר כי יש עוד אנשים בהסעה, גם בפיזור בעיר וגם בשדה, לפי הטרמינלים השונים.

אתר שימושי ונוח כדי למצוא איך להגיע לכל מקום הוא Hopstop.com. באתר הזה ניתן להזין כתובת יעד או אתר והוא נותן את המסלול להגיע ליעד בשימוש ברכבת התחתית או אוטובוסים. נוח ושימושי ביותר.

אוכל
אי אפשר לסוע לניו יורק ולא לאכול סטייק. מסעדות הבשר בעיר הן חלק מהחוויה העירונית בה. אנחנו הלכנו לKeen's, בעיקר כי בפיטר לוגר לא היה מקום. נהננו מכל רגע. המלצר היה מצויין והבשר, אוי הבשר. החבר הוא בוגר דרום אמריקה מדופלם שמקטר על רמת הבשר בארץ, על הסטייק ההוא הוא אמר שהוא לא נופל ברמתו מדרום אמריקה. לאלו מבינכם שלא מכירים אותו, או את הסטייקים בדרום אמריקה, המשמעות היא שהם טובים, ממש טובים :)
ואני אוסיף שאני לא אוכלת סטייקים בכלל כי אני לא אוהבת את המרקם, תמיד מסתפקת בבשר טחון. אני אכלתי מהסטייק הזה ונהנתי כי הוא היה כל כך רך. לא לוותר על החוויה! המחירים לא מטורפים. סטייק T-Bone של 750 גרם עלה 47$. סביר ביותר גם במונחים של הארץ, ואין מה להשוות ברמת הבשר בכלל.
אגב, מבחינת נוחות, Keen's נוחים יותר להגעה מאשר פיטר לוגר. Keen's נמצאת ברחוב 36, בין השדרה החמישית לשישית. פיטר לוגר לעומת זאת ממוקמים בברוקלין הרחוקה.
המלצה להימנע. אם אתם מטיילים באזור הצ'יינה טאון וליטל איטלי, אל תעצרו לאכול שם. המסעדות בליטל איטלי מאוד יקרות ומוכוונות לתיירים. המנות ברוב המסעדות שם קטנות ויקרות. עדיף לסוע משם ולאכול ביעד הבא. כמובן שאם אתם גוועים ברעב אל תמנעו, אבל רק תתאמו ציפיות מראש.

עוד מאכל ניו יורקי מובהק הוא הBagel With Cream Chease. לא לוותר ולאכול. למרות הכולסטרול :)
ברחבי העיר ניתן למצוא המון מאפיות שבהן מוכרים בייגלס מסוגים שונים. למשל תרד, שום, עגבניות מיובשות, חיטה מלאה, שומשום, פרג ועוד ועוד. כל המקומות האלה כמובן מחזיקים גם גבינות שמנת מסוגים שונים ובינהם כמובן הCream Chease with Lax, הסלמון המפורסם, כמובן.

עוד מקום שהוא יותר אטרקציה מאשר מאכל, Magnolia Cupcakes, ובראשן, הRed Velvet המפורסמת. אני חייבת להודות שמבין כל הקאפקייקס שאכלנו בטיול זו היתה הכי טעימה והכי אדומה. יש להם 3 סניפים שונים, אחד ברוקפלר סנטר, אחד בבליקר סטריט ואחד באפטאון. אנחנו היינו בסניף בבליקר. חיכינו כ10 דקות בתור. הכל שם די מתוקתק(ומתקתק...). שווה ביקור במסגרת הסיבוב באזור.
ההמלצה הבאה היא יותר כללית, למרות שיש לי גם מקום ספציפי להמליץ עליו. ברחבי העיר אפשר למצוא המון מעדניות בהן ממלאים קופסא מבר סלטים ומאכלים ומשלמים לפי משקל. המחיר בדך כלל הוא באזור ה7$ לפאונד. ומה שאנחנו לקחנו תמיד הסתכם בבערך פאונד לאדם. אנחנו אכלנו במעדניה מצויינת שהגישה גם מאכלים חמים כמו פשטידות ולזניות וגם עוף וצלי בתנור. אני לא זוכרת את שמה אבל את המיקום כן. היא היתה ממוקמת בין רחוב 34 ל33, על השדרה השביעית, מעבר לפינה מסניף H&M(שלא תגידו שאני לא נותנת לכם נקודות ציון מעולות). אנחנו מאוד נהננו מהאוכל שם וזו היתה ארוחת צהריים קלה ומצויינת.

טיפים לאטרקציות
Ampire state building. ברוב שעות היום יש תורים ארוכים לרכישת כרטיסים. ניתן לקנות כרטיסים מראש ולהגיע עם הכרטיסים המודפסים הישר אל התור למעלית. זה חוסך המון זמן ברוב המקרים. תזכרו שאתם עולים לקומה ה86, אז קר שם יותר מלמטה. יש רוחות.
גם אם אתם לא עם ילדים, תנו גיחה קטנה לFAO Schwartz, חנות הצעצועים הגדולה והמפורסמת על השדרה החמישית מול הסנטרל פארק.
בסנטרל פארק מומלץ לבקר בSheep's Meadow. מדובר באזור מישורי מאוד יחסית לפארק. זהו השטח הפתוח הגדול ביותר בפארק. יש ממנו נוף מאוד מיוחד של עצים ומגדלים. בקיץ תאלצו לאבק על סנטימטר על הדשא עם ניו יורקי לבנבן שרוצה להשתזף, המקום עמוס מאוד במשתזפים בימים חמים בגלל שהוא פתוח ואין בו צל. ביולי-אוגוסט אנשים עומדים בתור להיכנס. המקום כל כך מפורסם שיש לו ערך בויקיפדיה(כדאי לרפרף).
מומלץ שלא לוותר על אזור וול סטריט ולרדת למטה לכיוון המזח, גם אם אתם לא מתכננים לעלות על מעבורת לפסל החירות. וול סטריט מאוד מרשים במבנים הגבוהים שלו. באזור המזח יש תצפית יפה על העיר והפסל ופארק נחמד. במקום ניצב גם פסל שמוקם בכניסה למגדלי התאומים ושרד את הפיגוע, הוא משמש אנדרטה זמנית עד סיום העבודות בground zero.
מקומות בילוי מומלצים
אזור הבילויים האולטימטיבי לטעמי הוא הוילג'. האזור מלא בפאבים ובתי קפה מעניינים ומושקעים.
מקום אהוב עליי במיוחד הוא Cafe Wha? שכל קשר בינו לבין בית קפה מקרי בהחלט. המקום נמצא במרתף הבניין ובפנים המון מקומות ישיבה ובמה קטנה עמוסה בכלי נגינה. בכל ערב נושא/סגנון שונה. כשביקרתי במקום לפני שנתיים יצא שהגענו לערב במה פתוחה שהיה מצויין. הפעם יצא שהגענו לערב מוזיקה מעורב שבו שרו אריתה פרנקלין וביונסה. היה מוצלח ביותר, קמנו לרקוד. אני ממליצה בחום על המקום וגם בפעם הבאה בניו יורק(וברור שתהיה כזו) אבקר שם.
הם גובים 10$ לאדם על כניסה ויש מינימום 2 משקאות לאדם, סביר לחלוטין במונחי ניו יורק.
אם אתם מחפשים את אזורי הבילוי הזוהרים יותר, הדאנס ברים המפורסמים, כדאי לכם לקפוץ לאזור הMeatpacking district. בימי שבת בערב לא תמצאו ספוט ריק על המדרכה. מקומות באזור ומפה כללית אפשר למצוא באתר הזה.

קניות
רחוב 34 המפורסם. החל מאזור השדרה החמישית ועד השמינית. סניף אולד נייבי ענק, מספר סניפי H&M, סניף Macy's הענקי, ויקטוריה סיקרט, Foot Locker, ועוד, Kmart(שימושי לקניית מוצרי פארם בזול יותר מבדווין ריד שמפוזר בכל העיר).

Union Square, 14 St. פיילינ'ס בייסמנט המפורסם, סניף ענק של DSW, חנויות נעליים, Forever 21 גדול במיוחד.
עוד אזור קניות הוא הוילג'. שם ניתן למצוא חנות ענקית של אורבן אאוטפיטרס ועוד מגוון חנויות נחמדות. ג'ינסים של ליוויס במחירים טובים אפשר למצוא ברשת חנויות בשם OMG, הם פזורים ברחבי העיר.

סיימתי עם ההמלצות הקונקרטיות :) אם אתם נוסעים לניו יורק, פשוט תהנו מהאווירה של העיר. אל תרדפו אחרי אטרקציות. תמצאו לעצמכם זמן לעשות פיקניק בפארק. לטייל באזור הdowntown באיזי. להנות מהעיר.
זהו, סיימתי עם כל הפוסטים שממליצים על איך להעביר 3 שבועות בארה"ב. עכשיו חוזרים לשגרה.