30.11.2011

שמש נצחית

בשישי בבוקר נפגשתי עם ההורים שלי לביקור בשוק האיכרים בנמל. הגענו לשם בשעה מוקדמת יחסית כך שלא נקלענו לתוך הבלאגן הרגיל של הנמל בשישי(מאות אנשים תרים אחר חביתה וסלט ישראלי קצוץ בין המון מסעדות שמגישות בדיוק את אותה החביתה בתמחור שערורייתי). הופתעתי מהמחירים של הירקות שתומחרו בצורה סבירה ביותר, אפילו בהשוואה לשוק הכרמל. כמה חבל שיום לפני ביקרתי אצל הירקן... מנסים לעשות שם משהו נחמד, בסגנון השווקים באירופה. לא הייתי מגיעה במיוחד, אבל אם אתם בסביבה, שווה לקפוץ. פתוח שם גם באמצע השבוע.
בשבת קפצנו לביקור קצר אצל ההורים שלי. מזג האוויר היה מעולה לרביצה בחצר והתחממות בשמש המעט שקרנית. ההורים שלי הכינו, כרגיל, אוכל טעים מאוד שכלל המון סלטים טריים מסוגים שונים וקדירה אחת חמה ומשביעה. כמו שאפשר לראות, גם באדי נהנתה מהקדירה :)

מה לבשתי?
חולצה מפוראבר21 לפני כשנתיים, 60 ש"ח.
טייץ של היינס, 134 ש"ח(ושווה כל אחד מהשקלים ששילמתי עליו).
צמיד משוק הכרמל, 10 ש"ח.
שרשרת מדיווה לפני כמה שנים, 20 ש"ח.
נעליים מזארה באמסטרדם, 70 ש"ח.
משקפי שמש מתנת אירוקה.

28.11.2011

וקם הצ'לו והכה את הפסנתר

בשבוע האחרון התקיים פסטיבל הפסנתר בתל אביב. בשונה משנים קודמות, בהן הפסטיבל נערך בהיכל התרבות, השנה המופעים הוצגו במרכז סוזן דלל. הבחירה הזו גרמה לכך שלא היו הרבה מושבים בהופעות מבוקשות יחסית והכרטיסים אזלו מהר. בנוסף, מחיר כרטיס להופעות של האמנים "הגדולים" עלה 140 ש"ח או 125 ש"ח לתושב תל אביב. המחיר אילץ אותנו לבחור הופעה אחת מתוך המבחר. בחרנו בהופעה של כנסיית השכל על פני אהוד בנאי, בחירה שהתבררה כלא כל כך נכונה.

כבר הרבה זמן שרציתי ללכת להופעה שלהם שכוללת כלי מיתר, אבל לא הסתדר. בכל פעם מסיבה שונה ומשונה. אין כרטיסים, יש חתונה בתאריך, ההופעה בחור ליד ירושלים. זו כנראה הסיבה שכשראיתי את השם שלהם ברשימת המופעים, החלטתי שהגיע הזמן. ההופעה עצמה היתה מוזרה משהו. האולם היה קטן מאוד ואזור הישיבה היה בערך בגודל של הבמה. כבר יצא לי לראות הופעות בישיבה, אבל אף פעם לא באולם שמתאים להצגות. גם ההופעה עצמה תרמה למוזרות ולא רק המקום. החלק הראשון של ההופעה כלל עיבודים לשירים של מלחינים והיה נחמד בחלקו. החלק הלא נחמד שלו היה משורר כלשהו(יסלח לי המשורר על שהדחקתי את שמו) שצעק את מילות שיריו בעוצמה מחרישת אזניים שגרמה לאנשים מסויימים בקהל לקום וללכת. בחלק השני הלהקה עברה לנגן משיריה וכאן כבר התחלתי להנות. העיבודים עם הצ'לו היו נעימים לאוזן ומאוד מיוחדים, אבל את התחושה שמדובר בפסטיבל פסנתר, איבדנו.
בשנה שעברה רצינו ללכת לשלומי שבן (שהיכולות שלו על הפסנתר הן בלתי מעורערות) אבל נזכרנו מאוחר מדי וכבר לא נשארו כרטיסים. בסופו של דבר ראינו את ההופעה הרגילה שלו בזאפה ונהננו ממנה מאוד. זו הופעה שאני ממליצה עליה בחום וכוללת שירים מכל שנות היצירה שלו.
מה לבשתי?
האמת שאת מה שלבשתי אף אחד לא ראה, מלבד עומר. היה כל כך קר בשישי בערב שלא הצלחתי להיפרד מהמעיל. בבית הצלחתי להתקלף החוצה מהמעיל וגיליתי שהביגוד המעט רטרו-דיילת שיק שלבשתי משתלב מצויין עם העיגולים על הקיר.
סריג מפול אנד בר לפני כמה שנים, 90 ש"ח.
חצאית מאסוס, 60 ש"ח.
גרביונים של לייף, 20 ש"ח.
נעליים של אירוסולס, 290 ש"ח.
צעיף מבוטיק דידי, 120 ש"ח.

23.11.2011

מסתבר שבשבוע יש שלושה ימים

אם תשאלו את מוטי רייף, בשבוע, על פי הגדרה, יש 3 ימים בלבד. שבוע האופנה של תל אביב התחיל ביום שני האחרון ומסתיים היום. היו רגעי שיא והיו רגעי שפל. את כולם ראיתי במחשב ולא בלייב מכמה סיבות. הראשונה, קיבלתי הזמנות, אבל לא לכל התצוגות. לכל ההזמנות סירבתי מלבד אחת. הסיבה לסירוב - אני עובדת, במשרד שנמצא בקצה השני של העיר. חשבתי ללכת לתצוגות שמתקיימות בצהריים אבל ידעתי שאף אחד לא יטרח לעמוד בזמנים, אז ויתרתי. בהמשך התברר שבצדק.
לתצוגה אחת אישרתי הגעה והודעתי שג'ואנה תגיע לייצג את הבלוג. התצוגה של שי שלום. היא נשמעה לי אחת התצוגות המרתקות והמעניינות(והתבררה כמעט מאכזבת), אבל ג'ואנה לא זכתה לצפות ולסקר אותה. למה? בגלל חוסר ארגון וחוסר מקצועיות. במשך שעה שלמה העבירו אותה מבחורה סנובית אחת לאחרת, שלא ממש התייחסה והיתה חסרת סבלנות(זה חזר על עצמו אצל כל שלושת הבחורות שעברה בינהן). זה מאוד מעצבן, במיוחד כי ג'ואנה אדם מאוד חביב ומנומס, חיכתה בסבלנות בתור מספר פעמים(ככה זה כשמתזזים אותך מאדם לאדם, אתה עומד שוב ושוב בתור). יצא לי לשמוע מעוד אנשים שנכחו שם שהארגון בכניסה לתצוגות היה לוקה בחסר.
מילה על התצוגות, חלקן היו באמת מרשימות וחלקן, לא ברור למה החליטו לכלול אותן ברפרטואר. האם הסינון נעשה על פי "מי שמוכן לשלם-מציג"? אין הסבר אחר לעובדה ששוגר דדי וגלית לוי "זכו" להשתתף. גם ההחלטה להתעלם לחלוטין מיוזמות לתצוגה במידות גדולות מצערת.
חזרה לבגדים. לחצאית הפליסה הזו חיכיתי יותר מחודש תודות ליעילות דואר ישראל שהחזיקו את החבילה אצלם במשך שבועיים לפני שנשלחה אליי ההודעה. לאט לאט אני מגיעה להבנה שכבר לא כיף לי לקנות בגדים ברשתות בקניונים. הכל מתומחר גבוה מדי לאיכות נמוכה מדי ובדים סינטטיים מידי. אם פעם יכולת לצאת מהבית למסע קניות מטורף עם 1000 ש"ח בארנק ולחזור עם אאוטפיט שלם, כולל נעליים, היום ב1000 ש"ח בקושי קונים נעליים וחולצה(לא כולל H&M כמובן). מעבר לכך, כנראה שאיבדתי את הסבלנות. אם פעם יכולתי להסתובב בקניון שעתיים וחצי מבלי להרגיש את הזמן שעבר, היום אני רוצה הביתה אחרי שעה.
מה שאומר שבינתיים אני מרכזת את הרכישות שלי בעיקר בחנויות אונליין ואיביי, ולא רע לי. אם כבר קונים פריט שיוצר בסין באיכות ירודה, אז לפחות שהמחיר יהיה בהתאם. חצאית מאוד דומה לזו נמכרה בקסטרו בעונת הקיץ ב300 ש"ח. איכות התפירה היתה כל כך גרועה שראו חורים קטנטנים בכל אזור התפר. מסקנה: לא צריך לחשוש מאיביי. מומלץ להתחיל בקניה ראשונה של פריט "בטוח" שלא דורש יותר מדי הכרה של המידות והגזרות.
מה לבשתי?
חולצה ממנגו לפני כמה שנים, 60 ש"ח.
חצאית מאיביי, כ70 ש"ח.
חגורה שאמא שלי סרגה.
נעליים מזארה באמסטרדם, כ70 ש"ח.

אתן חוששות מרכישת בגדים אונליין? היו לכן התנסויות רעות?
Do Tell!

21.11.2011

בזמן הסופה

עוד בימים ששררה כאן סופה(כלומר לפני יומיים שלמים), נסענו לנהריה, ממש בעין הסערה. את הדרך העברנו עם הרבה גשם והרבה עבודת מגבים, אבל דווקא בנהריה הצפונית השמש זרחה לה. אותו עיקרון פעל בדרך חזרה לתל אביב בשבת. כל הדרך שטופת שמש ובכניסה לתל אביב ענני גשם אפורים ואימתניים.
את הסערה שרדנו די טוב, עם המון מרקים, ויתור על האופניים לטובת הרכב(כי לימדו אותי כשהייתי קטנה שחשמל ומים לא הולכים טוב יחד) והרבה כירבול תחת הפוך. כאסקפיזם טהור, שיחקנו כדור עף בפלייסטיישן מוב. כי אם אי אפשר לשחק כדורעף על חוף שטוף שמש(פחח, בפעם אחרונה שזה קרה מכנסיים סופר נמוכים ומתרחבים היו באופנה), אפשר לקפץ בסלון ולבהות באנימציה של חוף ים. אם לשים את ההומור בצד לרגע, המשחק הזה הוא אימון אירובי לא רע וקרוב מאוד למשחק האמיתי(מינוס החול בכל פינה בבית) מאחר ובכדי לשחק צריך לחקות תנועות אמיתיות.
מה לבשתי?
מעיל טרנץ' מארה"ב.
מכנסי משי של רוס אובטה, 225 ש"ח.
גרביונים של גאפ, 30 ש"ח בשנה שעברה.
סריג מקסטרו עודפים לפני כמה שנים, 75 ש"ח.
סנדלים של אירוסולס, 290 ש"ח בחורף שעבר.
טבעת ירוקה מH&M בעונה הנוכחית, 30 ש"ח.
לק של אסי.

17.11.2011

Preppy

לרוב המראה הPreppy לא בדיוק מחמיא לבחורה שאינה פטיט, אבל לפעמים גם מישהי שמסתכלת על מידה 36 מלמעלה יכולה To pull it off בגזרות נכונות ושילובים מתאימים. השבוע לבשתי את הסגנון הזה בשתי ווריאציות שונות והוא מאוד נוח לי למשרד. קצת שובר את המראה המרובע שרואים על רוב המתהלכים ברמת החייל ההיי-טקית.
אני אוהבת מאוד את המראה של צווארון פיטר פן עם סריג מעליו, אבל אני חוששת שזו אופציה שלא תחמיא כל כך לחזה שופע. היתרון בחולצות מכופתרות עם צווארון "רגיל" הוא שעדיין נשאר מפתח הוי שמחמיא לחזה ממוצע ומעלה לעומת חולצות סגורות שיוצרות "מדף"(תשאלו את החברות הכי טובות שלי כמה פעמים בחייהן הן שמעו אותי אומרת "לא, הגזרה הזו לא בשבילי, היא עושה לי מדף"). אם בכל זאת מתחשק לכן להתנסות בצווארון המתקתק הזה אני ממליצה לנסות את אופציית הDIY מהבלוג Honestly WTF, בלוג חביב ביותר המכיל המון DIY ברמות קושי שונות ואם תוצאות מרשימות. את הצווארון אני מתכננת להכין כבר הרבה זמן, אבל לא יצא לי לבקר בנחלת בנימין בכדי לקנות את החומרים.
מה לבשתי?
כובע משוק הכרמל, 15 ש"ח.
חולצה של טומי הילפיגר, 15$ באאוטלט בווגאס לפני כמעט שנתיים.
סריג מTNT שעומר קנה לי במתנה(לגמרי בעצמו ובלי רמז אחד).
ג'ינס 524 של ליוויס, 28$ בחנות OMG בניו יורק לפני כמעט שנתיים.
מגפיים של ברונקס, נדמה לי ש300 ש"ח לפני כשנתיים.
לכבוד הסופ"ש עומר החליט לפנק אותי(וגם אותו) בקאפקייקס של רד וולווט באבן גבירול. יצא לנו לטעום את הקאפקייקס שלה לפני כמה חודשים והם מעולים ומאוד קרובים לגרסה האמריקאית הקלאסית. אם אתם באזור, מומלץ.
ביס?
סופ"ש נעים, חמים וטעים לכולם!

15.11.2011

בייסיק חורפי

בהמשך לפוסט האחרון שכלל רשימת מצרכים להישרדות אופנתית חמימה ונוחה בחורף, להלן המתכון לשימוש.
מוסיפים חולצה אוורירית ונוחה, סקיני ג'ינס או ג'גינג, אפשר לחגור חגורה מדגישת מותניים והנה לנו המתכון לאאוטפיט בסיסי ביותר שמשתנה בהינף אקססורי.באמת שאין בו יותר מדי, באאוטפיט הזה, אבל יש בו משהו מאוד קלאסי בעיני. עוד גרסה לג'ינס וחולצה לבנה הבסיסיים שתמיד נוח לברוח אליהם.

פעם סלדתי ממראה הג'ינס בתוך המגפיים, אבל עוד בחורף שעבר הבנתי את יתרונותיו. לפעמים קר מדי מכדי ללבוש חצאית וגרביונים וכן מתחשק להבליט רגליים והג'גינגס או ג'ינס הם האופציה החמימה והנוחה לכך. זה לא מחמיא לכל אחת, אבל אם נתברכת ברגליים שאינן שמנמנות, זה מאוד מחמיא ויוצר אשליית גובה.
אתמול בערב מזג האוויר דרש מרק, אז זה מה שהכנתי. מרק פלפלים פיקנטי שלא דורש יותר מדי עבודה. קוצצים, מבשלים, טוחנים ומגישים(יכול להיות שפיתחתי לאחרונה התמכרות למרקים וזה ניכר בבלוג, עמכם הסליחה).
מה לבשתי?
טוניקה מכופתרת מH&M, כ120 ש"ח אם אני זוכרת נכון.
ג'גינגס מאסוס, כ40 ש"ח.
צעיף סאטן מבוטיק דידי בטאגור, 120 ש"ח.
חגורה מאסוס, 25 ש"ח.
מגפיים מניוז לפני שנתיים(עשויות עור מלמעלה עד למטה), 300 ש"ח.
טבעת ירוקה מH&M בעונה הנוכחית, 30 ש"ח.
טבעת נישואין בזהב לבן טבעי מג'קסון תכשיטים.

13.11.2011

Bring it on!

קיבלנו דחייה של יום אחד נוסף, אבל מחר נגמרת הדחיינות, הגשם מגיע ואני כבר מוכנה.
שלפתי מהפינה את המטרייה הענקית, זו המסורבלת אבל היחידה שלא הופכת לקערה עם כל משב רוח ובאמת מגנה מכל טיפה. גם הטרנץ' רוענן מתרדמת הקיץ שלו ונקרא להגן על המולדת. צעיף נעים ומגפיים איכותיים משלימים את התמונה והנה, אני מוכנה לבואו של הגשם.
So bring it on
בשבת בערב סופסוף עברתי לארון חורף. איום הגשם והעובדה שנמאס לי למשוך בקפיצות סריגים מהמדף העליון כל בוקר היוו תמריץ שגרם לי לעשות את הפעילות הזו ששנואה עליי מאוד. אחרי שעה וארבעים דקות של קיפולים, דחיסות ומיונים, המשימה הסתיימה בהצלחה ואני קרסתי מותשת אל הספה ואל השקשוקה הטעימה שעומר הכין.

חג גשם שמח לכולם(כי בארץ כל זרזיף הופך לכתבה במהדורה המרכזית)!

10.11.2011

על מרקים ופריטים משמחים

החלק היחיד שמשמח עם בואו של הקור הוא העובדה שאפשר לאכול מרק מבלי לחשוש מהתמוססות לנוזל. בשבוע שעבר ערכנו מרתון מרקים בבית. במהלך השבוע הכנו 4 סוגי מרקים שונים - מרק ירקות קלאסי, מרק פטריות, מרק כתום ומרק עגבניות וגריסים. מרקים הם פתרון מעולה לארוחת ערב משביעה אך לא משמינה, בהנחה שלא חטאתם בחטא ההקרמה. אצלנו בבית לא מקרימים, עומר רגיש ללקטוז ואני רגישה לגזרה. ובכלל, אני לא מחבבת מרקים מוקרמים מאחר והטעם של הירקות הופך דהוי בתוך כל השמנת הזו. אני את השמנת שלי מעדיפה בתור קצפת ובצמוד לקינוח, תודה.

כל ההקדמה הזו נועדה בכדי לספר על מקום שהגענו אליו באמצעות חיפוש גוגל בערב עייף במיוחד. רצינו מרק, המקרר היה ריק וכמוהו גם המצברים שלנו. חיפשנו בגוגל מסעדת מרקים והגענו לSouPizza, או סופיצה בעברית. באותו ערב בחרנו לאסוף הביתה, אבל אתמול חזרנו לשם עם זוג חברים בכדי לתת למרק את הכבוד המגיע לו. בכל יום מכינים שם לפחות 5 סוגי מרקים שונים, כולם טריים ולרוב לא מוקרמים. אתמול בחרנו במרק אפונה ומרק עגבניות ואורז. שניהם היו מעולים ומשביעים. מנה קטנה של מרק עולה 18 ש"ח וגודלה כגודל סטנדרטי של קערת מרק במסעדה ומוגשת עם לחם הבית חם וטרי מהתנור(שמרגיש כמו לבנים). מנה גדולה עולה 28 ש"ח וגודלה כגודל קערת סלט בערך, מאוד גדול. המקום קטן מאוד ומזכיר את התיאורים של המסעדות הקטנות של המאמות באיטליה. מה שכן, תמיד מלא שם אז כדאי להזמין מקום מראש. ממליצה בחום מרקי על המקום.
נ.ב : את הפסטות לא טעמנו, אז אני לא יכולה לחוות את דעתי, אבל הפיצה לא רעה בכלל.

ולפריטים משמחים. הקור אפשר לי לשלוף מהארון את הגרביונים הנעימים האלה שקניתי בגאפ לפני שנה, את הקרדיגן הישן והקלאסי מקסטרו עודפים. הצירוף לנעלי הבובה העדינות מזארה גרם לי להיזכר בעגילים שקיבלתי במתנה לפני המון שנים מפרי. לפעמים גם צבעים מעלים זיכרונות. אספתי את השיער בצמה קידמית זריזה בכדי לתת לעגילים את הכבוד המגיע להם.
תיק של מדוזה, נעלי בלרינה מזארה ונענע בעציץ לתה חורפי מושלם.

סופ"ש נעים וחמים לכולם!

9.11.2011

Winter Wishlist

Winter wishlist


ירח הדבש מתקרב, אבל לא מספיק. עוד נותרו קצת פחות מ4 חודשים עד שנתעופף לנו לקוסטה ריקה ופנמה החמימות. את הטיול נקנח ב4 ימים בניו יורק. כבר עכשיו אנחנו מפנטזים על המסעדות, על הפארק וכמובן, גם על השופינג.

יש לי וידוי שעלול להחשב לא אופנתי בעליל - אני חובבת אדוקה של הרשת אולד נייבי. למי שלא מכיר, אולד נייבי היא האחות הקטנה, הזולה והקז'ואלית יותר של גאפ. המחירים שלהם לא גבוהים, גם בלי סיילים ובסייל אפשר למצוא שם חולצות איכותיות ב3$-5$, סריגים ב10$-15$ ועוד. בביקור הקודם שלנו בארה"ב רכשתי לא מעט פריטים משם שמשמשים אותי מאוד ועלו פרוטות. האיכות של הבד וגם התפירה מאוד טובה ולא נופלת מהאיכות של גאפ.

לאחרונה נראה שהרשת שינתה פניה מעט ומנסה לפרוץ את הנישת הבייסיק לכיוון קצת יותר אופנתי. ליקטתי כאן רשימת פריטים שלי מתחשק להוסיף לארון לחורף הנוכחי, כולם מאולד נייבי.


סריג בגזרה מעט סבנטיזית בקולור בלוק חורפי.
37$.


חולצת ג'ינס מכופתרת. כבר הרבה זמן שאני מחפשת אחת כזו.
עדיין לא מצאתי את המיועדת. 27$.



מגפון אפור, מזכיר מעט את המגפון הפופולרי של איזבל מארה.
24$.



קרדיגן בגוון זית. ילך מעולה עם התיק החום שלי ממקס מורטי.
29$.



סריג פסים. כי אף פעם אין מספיק פסים, תשאלו את מיראל.
35$.



קרדיגן רך נשפך ומפנק. כזה שכיף להתקרבל בו במשרד.
50$.



גופייה מנצנצת. תלך מעולה עם סקיני ג'ינס, הקרדיגן הירקרק ומגפונים.
למראה גירלי, אבל לא מדי. 23$.



כי מתחשק לי לנעול מגפוני שריכה כבר הרבה זמן.
34$.



ווסט סרוג. יראה מצויין מעל שמלה פרחונית בגווני חום.
חסר רק למצוא את אותה שמלה פרחונית... 33$.



מכנסי פיג'מה מפלאנל. כי אף אחד לא עושה מכנסי פיג'מה כמו האמריקאים.
11$.



היה דיבור על פתיחת סניף של אולד נייבי בארץ, כחלק מכניסת גאפ לשוק. אני מניחה שהסיבה שזה לא קרה עדיין קשורה לרמת ההצלחה של גאפ בארץ. לדעתי לאולד נייבי הישראלים יתחברו יותר. מקווה להתאחד עם חלק מהפריטים ברשימה בעוד 4 חודשים...