30.9.2012

סליחה, התנתקתי

מתנצלת על ההיעדרות מהבלוג, bad bad blogger, אבל פשוט לא הצלחתי למצוא את הזמן לכתוב במשך השהות בחו"ל. חזרתי אתמול לפנות בוקר(מה שאמור היה להיות שישי ב12 בלילה הפך לשבת ב4 בבוקר) ואני עדיין קצת מתאפסת, משלימה שעות שינה ועושה סדר בבלאגן. חזרתי משבוע וקצת בברלין ומכמה ימים של עבודה בתערוכה בעיר אסן ליד דוסלדורף. חשבתי שבימי התערוכה יצא לי להעלות פוסט, אבל כשחוזרים לחדר ב2 בבוקר אחרי מינגלינג עסקי חשוב וקמים בבוקר למחרת ב7:30, קצת קשה למצוא את הזמן לעדכן ואפילו להתעדכן. אבל אני כאן עכשיו, חזרה בלחות ובחום הדביק, אז קדימה, פוסטים ברעל.

את התמונות האלה צילמנו בערב ראש השנה, לצערי נדבקתי בשפעת, הייתי מחוברת לגליל נייר טואלט במהלך כל ארוחת החג ונמעכתי מכורבלת בשמיכה בסלון בשניה שאישרו לי להתפנות מהשולחן. זה היה די מבאס כי תכננו לבלות עם כל המשפחה של עומר את החג ובסופו של דבר ברחנו מוקדם חזרה לתל אביב כדי שאוכל להתאושש לפני הטיסה שהיתה בשני בלילה. אני סוחבת עד עכשיו כאבים בסינוסים והטיסות והנחיתות המרובות לא ממש עזרו לזה. בדרך כלל אני פשוט מעבירה לילה עם מכשיר אדים חמים עם שמן אקליפטוס אבל היה כל כך חם אתמול בלילה שלא הייתי מסוגלת. בכל זאת, לעבור מ15 מעלות ל35 מעלות זה לא מעבר פשוט(גם המעבר ההפוך לא היה קל, אבל יצא שהייתי שם מספיק זמן כדי להתרגל וכבר להנות ממזג האוויר הקריר).
אז מה קרה בטיסה חזרה? סצינה מסרט. נחתתי בוינה לטיסת קונקשן לישראל. היינו אמורים להמריא ב21:30, כמובן שהמראנו באיחור של חצי שעה כי לא הספיקו לעשות את הבידוק לכולם בזמן. כשעה וחצי לאחר ההמראה, אחרי שכבר חולקו סנדוויצ'ים ונאספו השאריות, הדיילות התחילו להתרוצץ עם פנים לחוצות במטוס. לאחר כ10 דקות של התרוצצות הטייס הכריז "Dear passengers, if there's a doctor on-board  please approach the front of the plane", ממש כמו בסרטים. בחור גרמני צעיר יחסית, בשנות השלושים לחייו התחיל להקיא דם ובסופו של דבר איבד את ההכרה ולא התעורר. שני רופאים שהיו בטיסה ניסו לטפל בו, סחבו אותו כמו בובה סמרטוטה לקצה המטוס וניסו לעורר אותו ללא הצלחה. כעבור כ20 דקות, כשכבר היינו מעל טורקיה ובמרחק שעה מישראל הטייס הודיע שאנחנו נאלצים לנחות נחיתת חירום באתונה עקב מצב חירום רפואי. זו היתה נחיתה נוראית, הוא נאלץ לשנות מסלול בצורה מאוד חדה ואיבד גובה במהירות(שוב, הסינוסים שלי ממש נהנו מזה). החולה הגרמני הורד מהמטוס, קיבל אינפוזיה ממש מול החלון שלי וקם לתחיה. נאלצנו להישאר בתוך המטוס בלי אוויר ובלי מיזוג למשך שעתיים נוספות בהמתנה לאישור המראה והמתנה שימצאו את המזוודות של המעולף, מאחר והתקנות בישראל לא מאפשרות להמריא עם מזוודות ללא נוסע. לאחר יותר מ3 שעות עיכוב נחתנו סופסוף בישראל והמסע בעולם הסתיים.
מה לבשתי?
חצאית מזארה, 80 ש"ח.
חולצה מהוניגמן עודפים, 30 ש"ח.
שרשרת עץ מקוסטה ריקה, כ30 ש"ח.
סנדלים מאסוס, כ75 ש"ח.
ברכת שנה טובה שהכנתי עם וואשי טייפ :)
בהמשך השבוע אפרסם תמונות וחוויות מברלין. מזג האוויר היה קריר אבל שמשי אז התמונות יצאו מעולות. אני חייבת לומר תודה לקוראות ששלחו טיפים סודיים ואיכותיים למייל, עזרתן לנו להנות!
הצצה קטנה לברלין:
חג שמח!

16.9.2012

החתונה הגיעה


בחמישי האחרון חגגנו יחד עם חברתי הטובה פרי את יום חתונתה. אקפוץ לרגע לסוף ואספר שהכלה היתה יפיפייה ולא מחופשת. השמלה, האיפור והשיער היו ממש היא, החמיאו והשלימו אותה(אם היא תרשה, תמונות לאחר החגים).
ועכשיו נחזור להתחלה, בתור אחת המלוות, היום שלי תוכנן להתחיל ביציאה מהבית ב9:30 בבוקר והתחלת היום. ערב לפני הייתי אופטימית, כיוונתי שעון ל8:30 בבוקר והלכתי לישון שמחה ונרגשת. ב4:00 בבוקר הקיבה שלי חשבה אחרת. התעוררתי מכאבי בטן עזים ותחושה שחייזר מעוניין להתפנות מחלל הבטן שלי, וכמה שיותר מהר. ניסיתי להעביר את הכאבים עם קלבטן, הפתרון של רופאים לכל מיחוש מהצלעות ומטה. זה לא עשה רושם על החייזר שהמשיך להתעקש על פינוי. אחרי שעתיים של התפתלויות התחילו לקרות דברים שהשתיקה יפה להם. ב9:30 בבוקר הייתי מאוד רחוקה ממוכנות, אבל א׳ שכבר יצאה לכיווני והיינו אמורות לצאת יחד ברכב שלי נשמעה קצת לא בטוחה לגבי הדרך. בנקודה הזו החלטתי להפעיל על עצמי כל מיני בולשיט ניו אייג׳י בשילוב עם קורטוב של כח רצון( ובתכלס, ליטרים של קולה) ושכנעתי את עצמי שבעצם הכל בראש שלי, מחשבה בוראת מציאות ואני, בכלל לא במצב שמצריך הישארות בבית. יצאנו לדרך, היה לנו זר כלה שכריס וייס בכבודו ובעצמו הכין (אבא של א׳ עובד איתו שנים וארגן כמתנה ומחווה לכלה). משם המשכנו לחיפושי חניה ליד המספרה בכיכר רבין, פרידה מהזר לטובת החתן ואיחוד מרגש עם הכלה שהיתה בשיא הארגונים.

מהמקרונים היפים של שמו לא יצא לי להנות, אבל הם הצטלמו נהדר. משם צעדנו לסטודיו של יואב ריש, ללבוש את השמלה, למפגש עם החתן הנרגש ושחרור המלוות עד הערב. 
ניסיתי לישון קצת, אבל זה לא עבד לי, אז הלכתי על אספרסו כפול. את המשך הערב העברתי מחוברת לקולה והכל עבר בשלום. רקדנו וקפצנו עד 3:00 בבוקר, כשהכלה אמרה ״די, אני רוצה הביתה״. מאחר ולא הכנסתי שלוק אחד של אלכוהול לפה, התנדבתי להיות אחראית להחזרת החתן והכלה בשלום לביתם. ב04:30 נחתתי הישר למיטה בבית והיום הארוך והמרגש הזה הגיע לסיומו.
מה לבשתי?
שמלה מאסוס, 100 ש״ח.
נעלי החתונה שלי משומייקר.
שרשרת מג.ר.א.ס, מתנת יומולדת מההורים שלי.
התאפרתי לבד והייתי ממש מרוצה מהתוצאה. האיפור לא זז כל הערב. אמנם היה נעים יחסית, אבל כן היתה לחות קלה וכן קפצתי והתרוצצתי, אז כבוד.

לא יאמן, אבל שתי החתונות הגדולות של הקיץ כבר עברו והגענו לראש השנה. ממש בקרוב מגיעה גם הנסיעה לגרמניה ואבוי, גם ״אחרי החגים״ מאיים להגיע, אבל עד אז אפשר עוד לבלות קצת.

10.9.2012

ימים אחרונים לשורטס

בשישי האחרון התקיימה מסיבת הרווקות של אחת החברות הכי טובות שלי, פרי(שמתחתנת עוד 3 ימים!). הכנו מראש כל מיני הפעלות דביקות ונדושות שתמיד הולכות טוב במסיבת רווקות, הוספנו קצת אביזרים משעשעים והרבה בלוני הליום צבעוניים, הנוף לחוף הים של תל אביב הוסיף לאווירה ובסופו של דבר היה יום מהנה במיוחד. את הערב בילינו ברוגע, שלוש חברות טובות, בביתה של הכלה, עם סושי(אני הסתפקתי בחמוצים יפניים, לא אוכלת דגים) וקצת טראש טהור בדמות Americas next top model ונשפכנו לישון ב23:00. בכל זאת, יום שלם בשמש זה די מעייף...
בשבת, חזרתי הביתה כדי לגלות שעומר העביר את הערב באותה הצורה, סושי(מינוס הANTM, אני מניחה שהוא צפה בדברים קצת יותר גבריים). באחר הצהריים קפצנו לנמל לפגוש את המשפחה שלו ונהננו מהאוויר של הים. ניצלתי את ההזדמנות ללבוש את השורטס החדשים שלי. אני כנראה הבנאדם היחיד שלא מעוניין שהחורף יגיע. לא מתחשק לי לעבור לצבעים קודרים ועצובים, לא מתחשק לי ללבוש בגדים ארוכים, מעדיפה להישאר בשורטס... אני צריכה להתחיל לארוז לקראת הנסיעה לברלין ואני ממש לא יודעת מה לקחת איתי מאחר ואני מדחיקה את הקור. אני מקווה שבסופ"ש תנוח עליי המוזה ואצליח לארוז בצורה נורמלית. לפחות לתערוכה של העבודה זה מאוד פשוט לארוז - חולצה מכופתרת של החברה, ג'קט שחור ומכנסיים שחורים מחוייטים או חצאית שחורה מחוייטת. מדדתי בבית ועומר אמר שאני נראת כמו עורכת דין.

מה לבשתי?
מכנסיים מאמריקן איגל, 100 ש"ח.
חולצה מאסוס מהקיץ שעבר, 25 ש"ח.
נעלי אספדריל נוחות בטירוף מאסוס, 25 ש"ח בסייל הנוכחי.
משקפי שמש של קלווין קליין מסנצ'ורי 21 בניו יורק, 80 ש"ח.
נ.ב
היום ההופעה של הרד הוט צ'ילי פפרס. עד הנחיתה בארץ לא נתתי לעצמי להתרגש, כי לא הייתי לגמרי בטוחה שזה יקרה בין כל חרחורי המלחמה שהתרחשו כאן בשבועות האחרונים. אבל הם כאן והיום אקפץ בהופעה שלהם. יאי!

5.9.2012

יין בקז'ואל

לפני כמה חודשים, כשהקיץ עוד היה בחיתוליו ואפשר היה לטייל בשבע בערב מבלי להזיע, נפגשנו עם חברה שגרה באזור קינג ג'ורג' והתלבטנו איפה לשבת. התחשק לנו משהו קליל ואז נזכרתי שראיתי מהאוטובוס בר יין חדש יחסית שנפתח על הרחוב. מאז הוא הפך למקום המפלט שלנו כשמתחשק ערב בחוץ, אבל רגוע.
בשני, כשקבענו להיפגש רק הבנות לימי רווקות אחרונים של פרי(עוד שבוע ויום!), ישר העלתי את אופציית הבוטיק בר יין שהתקבלה בשמחה. בכל ימות השבוע, ראשון עד חמישי בין השעות 18:00-20:00, אפשר להנות מסוג של Happy Hour. כל מי שמזמין כוס אלכוהול יכול להנות מבופה אוכל חופשי שכולל כל מיני סלטים טעימים, נקניקים ופוקצ'ה טרייה שמתחדשת היישר מהתנור. מבחר היינות במקום די רחב והתפריט מסודר לפי קבוצות מחיר כך שאפשר למצוא בקבוקים שונים בטווח של 32 ש"ח לכוס ו129 לבקבוק ומשם בקפיצות הלאה, 37 ש"ח, 42 ש"ח... כבר יצא לי לשבת שם כמה פעמים באמצע שבוע לבופה וזה ממש נחמד. בקבוק יין טוב, נשנושים שהולכים טוב לצד היין ואווירה רגועה ונעימה. בקיצור, ממליצה בחום.

מה לבשתי?
שמלה מגולף, 179 ש"ח(אבל נקנתה עם גיפט קארד מתחרות בפייסבוק).
שרשרת חרוזי עץ שדודה שלי הכינה.
סנדלים מוצלחים במיוחד של שומייקר, 300 ש"ח בסייל המטורף לפני כמה חודשים.
עוד מעט סופשבוע ובשישי מסיבת הרווקות של פרי, הולך להיות כיף ומצחיק. מבטיחה תמונות כלליות.

2.9.2012

אמת בפרסום

לאחרונה נתקלתי לא מעט פעמים בתופעה שהטרידה אותי וחשבתי הרבה האם לכתוב עליה או לא. כמו שניתן להבין, החלטתי שכן. מהי התופעה המדוברת?
ככל שהתחלנו לגלות יותר פתיחות כלפי קניות אונליין, כך החלו לצוץ יותר ויותר אתרים מקומיים ו"חנויות" פייסבוק שמציעים לרכוש את כל העולה על רוחך. מאחר ויש מאחורי ותק מסויים של רכישות באתרים מחו"ל, יצא שנתקלתי לא מעט פעמים בפריטים סיניים מאיביי, מוצגים לראווה באתרים מקומיים כפריטים שמיטב הסטייליסטיות הצליחו לשים את ידן על סחורה חמה לאחר ליקוט בקפידה, והתמחור כמובן, לא ממש תואם לתמחור המקורי. השיא היה כשנכנסתי לחנות של ASH בקניון רמת אביב וראיתי שם ג'ינסים, תיקים ונעליים מאסוס, עדיין עם תווית אסוס עליהם ומחיר לאחר עדכון מעלה מעלה מעלה. ואי אפשר בלי כמה דוגמאות...
 צילום מסך מתוך האתר Adika style.
 והתאומה האבודה מאיביי(צילום מסך מתוך איביי). ההפרש ממש פעוט, רק פי חמש מהמחיר באיביי. 
 צילום מסך מתוך האתר Fashet.
והתאומה האבודה מאיביי(צילום מסך מתוך איביי). אם תדפדפו בלינקים, תגלו שגם הגוונים המוצעים למכירה זהים לחלוטין, מפתיע. כאן ההפרש מעט יותר צנוע, רק פי 4 בערך.

דיברתי על הנושא עם עומר והטענה שלו היתה שבסופו של דבר אנשים תמיד יחפשו איך להרוויח על חשבון האחר ואם אנשים כל כך טיפשים או לא מודעים לאפשרויות שלהם, שישלמו. אני קצת מתקשה לקבל את הגישה הזו ובדיוק כמו בבלוגים, מצפה לאיזשהו "גילוי נאות". יכול להיות שאני תמימה ולא חושבת כמו איש עסקים ממולח, אבל השורה התחתונה היא כזו: את השמלה הספציפית הזו יצא שהזמנתי לפני כחודש, היא נחמדה ויושבת יפה, אבל איכות הבד ורמת התפירה שלה ממש לא שווה 370 ש"ח. אם ההזמנה הראשונה שלי מהאתר הזה היתה השמלה הזו, כנראה שזו גם היתה ההזמנה האחרונה, ולא משנה מה טיבם ואיכותם של שאר הפריטים שנמכרים באתר(אני נותנת להם להנות מהספק).

מה אתן חושבות על הנושא? לגיטימי או מסריח? הופתעתן לגלות שבסופו של דבר גם כאן מדובר בפריטים סיניים אורגינל?

אדגיש למען לשון הרע ובלה בלה בלה שמדובר כאן בדעתי האישית בלבד והסקת המסקנות שלי מהתבוננות בפריטים המדוברים אונליין. סוף דיסקליימר :)