28.2.2013

היה היה פורים

השבוע האחרון היה עמוס במיוחד ולכן דל בעדכונים. יותר מדי עומס בעבודה בשילוב ההתעקשות לצאת גם בערב הובילו לכך שהבלוג הוזנח קצת השבוע, למרות שצולמו תמונות בשבת. השבת הקודמת היתה רגועה למדי ולא כללה יותר מדי הסתובבויות, מלבד בילוי לפורים בשישי בערב. אני לא יודעת למה, אבל השנה פורים הרגיש ארוך יותר מפסח. כשבמשרד חגגו ברביעי, המסיבות התחילו כבר בחמישי ונמשכו עד שני בערב. כנראה שלישראלים מתחשק לצאת מהמשבצת הרגילה שלהם ליותר זמן מהמוגדר ולמשוך את החג כמו מסטיק.

כשהייתי קטנה אמא שלי נהגה לתפור לנו תחפושות מושקעות במיוחד. דוב, בלרינה, ג'וקר, ליצן, אשכולית ועוד. אחר כך כבר גדלתי והתחפושות הפכו לכאלה שכוללות אזניים או כנפיים. כמה תמונות של פורים מהעבר הרחוק, עם אחי הקטן שכבר לא כל כך קטן. כמו שניתן לראות, היו תחפושות שעברו בינינו ואפילו פינצ'י(שכבר לא איתנו) זכתה לתחפושת סטייל תמונות התינוקות כפרחים.


מה שמדהים הוא שתחפושת הג'וקר שאתם רואים כאן, בתמונה משנת 1995(אני בת 9.5 בתמונה ואחי בן 5.5) שימשה את אחי גם בפורים האחרון. פתאום הנעליים האלה והטייץ המבריק נראים ממש עדכניים. וגם המנורה מאחורינו מקבלת אפיל רטרו שיק.

מקווה שהפורים שלכם היה נחמד ולא ארוך מדי ושהקוראות של הבלוג בחרו בתחפושת שמכסה את האחוריים :)

21.2.2013

יום כתום

בשבת שעברה ביקרנו את ההורים שלי ברחובות. גם ההורים של עומר הגיעו כל הדרך מנהריה לביקור וכך יצא שנהננו מעוגיות שהוכנו בשלושה מטבחים שונים :)

מזג האוויר היה הפכפך במיוחד. לרגע שמש נעימה ומחממת שגרמה לחצר להיות מאוד מזמינה וכמה רגעים אחר כך שמיים מלאים עננים אפורים ועצובים. נראה שגם השבת הקרובה עומדת להיות כזו ודווקא לא נשמע לי כל כך נורא להעביר אותה מכורבלת עם עומר מתחת לשמיכה מול סדרה טובה.

את השמלה הזו שלפתי מקולב הסייל העמוס של אולד נייבי לפני כמעט שנה. זה אזור חשוך בחנות(פיזית, חשוך שם לעומת שאר החנות) שמכיל שורות של מתלים עמוסים לעייפה ורק מחכים שמישהו יפשפש בהם ויקל על העומס. אולד נייבי נתפס כמין גרסא אמריקאית לפוקס אבל אני די מחבבת אותם. יש לי לא מעט מציאות משם שלרוב מגיעות בתמחור זול ובדים נעימים.
מה לבשתי?
שמלה מאולד נייבי, כ40 ש"ח.
גרביונים מC&A בברלין, כ10 ש"ח.
נעלי עקב מזארה לפני כמה שנים, 160 ש"ח.
שרשרת מגנט שעומר קיבל בחינם.
צמיד מיריד מתלבשות על זה, 10 ש"ח.
טבעת של בילי תכשיטים, 120 ש"ח.
משקפי שמש מתנת אירוקה לפני כמה שנים.
וכדי שיהיה סופ"ש מתוק ופורים שמח, אשאיר אתכם עם כמה תמונות של באדי עושה פוזות בתקווה לקבל טעימה

19.2.2013

יום חופש לארנבונים

במסגרת יום החופש לארנבונים, יוזמה מבורכת של הבלוגריות לובה ומירי, ננסה להעלות היום את המודעות לקיומם של מוצרים שייצורם לא כלל התאכזרות לבעלי חיים בכלל ולארנבים בפרט. תראו איך משקפי השמש מחמיאות לארנב הזה, לא מגיע לו לצאת לחופש ולנצל אותם?
התמונה מכאן
ועכשיו קצת יותר ברצינות. בוודאי נתקלתם באיזשהו שלב ברכישות בפארם בסמל הארנב על מוצרי קוסמטיקה. הבעיה היא שאין שום אכיפה בארץ שבאמת מוודאת שמוצר שמתנוסס עליו ארנב גאה, הוא באמת מוצר נטול אכזריות. כלל האצבע אומר שבמידה והחברה משווקת את מוצריה בסין המשמעות היא שהחברה ביצעה ניסויים בבעלי חיים. הרשויות בסין מחייבות בחוק כל חברה שמשווקת מוצרים במדינה להעביר את המוצר בדיקות שכוללות ניסויים. ברמה האישית, העמדה שלי היא שאין שום צורך להתעלל בחיות בכדי שאוכל לצבוע את שפתי בצבע אדום. הבעיה היא שמכאן ועד ליישום מלא, נדרשת לא מעט משמעת עצמית וגם לא מעט נבירה ברחבי האינטרנט. רוב האיפור שלי הוא של MAC, אבל מאחר והחברה מוכרת בסין ולמרות שהטענה היא שהמוצרים שנמכרים בשאר העולם לא מנוסים על בעלי חיים, בשורה התחתונה, הם לא bunny friendly. אז על מה כן אמליץ כאן? על מוצרי הטיפוח היומיומיים שלי, שמשמשים אותי כבר כמה שנים. הם מוצלחים, חלקם טבעיים וכולם שייכים לחברות שלא מבצעות ניסויים. 
הקרם הזה משמש אותי נאמנה כבר מעל ל5 שנים. מגיע במיכל נוח לשימוש ובכמות יפה ביחס למחיר(110-120 ש"ח ל100 מ"ל). המרקם שלו נעים על העור ונספג במהירות. העובדה שהוא מכיל מעט פיגמנט הוא בונוס נהדר שמאפשר לי לא להשתמש במייקאפ ביומיום ולהסתפק בכיסוי שלו. 

גיליתי אותו לפני כשנתיים כשהגיע כחלק ממארז שקיבלתי במתנה ומאז אני מקפידה לחדש את המלאי. יש לי שפורפרת במשרד, אחת בסלון בבית ואחת ליד המיטה. כן, אני מכורה. ריח מעולה של פרחים, מרקם שומני במידה ונספג מהר יחסית.  המחיר הרגיל הוא 32 ש"ח לכמות יפה של 100 מ"ל, אבל אני תמיד ממתינה למבצעים של 1+1 או השני ב50%, מה שהופך את הקרם הזה לאלטרנטיבה שפויה ללאוקסיטן.
כבר שנים שאני משתמשת בסבון הזה(לפחות 10), עם הפסקות מדי פעם לסבון אחר, אבל תמיד חוזרת אליו. הוא משאיר את הפנים נקיות אבל לא מייבש מדי ושוב, התמחור שלו מנצח את רוב המתחרים. 36 ש"ח לבקבוק של 330 מ"ל עם משאבה נוחה לשימוש. שילוב מנצח.

מתנצלת על התמונה הפצפונת, זה מה שהצלחתי למצוא. אני משתמשת בסרום הזה כבר כמעט שנתיים, כי הגיע הזמן לתחזק את אזור העיניים. הסרום הזה מתאים לעור צעיר, מרקם הג'ל לא מכביד מדי על אזור העיניים והמוצר נספג מהר יחסית. אני רכשתי אצל הקוסמטיקאית שלי ב110 ש"ח, אבל יש להשיג גם בחנויות אונליין.
זה אולי ישמע לכם קצת מצחיק, למה שסניטייזר יכלל ברשימת המוצרים בשימוש קבוע ויומיומי שלי? ובכן, וידוי קורע לב, אני ג'רמופובית. אני משתמשת בסניטייזר כמה פעמים ביום, בעיקר כשאני יורדת מהאוטובוס. את הסניטייזר הזה קיבלתי לראשונה מחוץ לחנות של המותג בLA, חילקו חינם. לקחתי והתאהבתי. הריח הספציפי הזה, dancing waters האהוב עליי ביותר. אני מחדשת מלאי כשאני בארה"ב, אבל אפשר למצוא גם באיביי במחיר סביר. הוא לא משאיר את הידיים דביקות כמו רוב הסניטייזרים שיצא לי לנסות והריח שלו נעים ועדין ולא מזכיר בשום צורה ניחוח אלכוהולי.

זהו, תם הטקס. מקווה שההמלצות שלי יסייעו לכן לעבור למוצרים נטולי אכזריות. כי כל שינוי משפיע, גם של מוצר אחד קטנטן. אתם מוזמנים לחפש ברשת עוד פוסטים בנושא, אמורים להיות עוד לפחות 30 כאלה :)

13.2.2013

רטרו מוד ומתכון לעוגיות

בשישי האחרון קפצנו לחברים שעברו לדירה חדשה. ניסינו לחשוב על מתנה נחמדה ובסופו של דבר החלטתי ללכת על הגישה של אמא שלי. היא נוהגת לקנות במתנה כלי הגשה כלשהו, למלא אותו בעוגיות/עוגה הום מייד ולארוז יפה. זו מתנה שמשדרת משהו אישי יותר. אמא שלי בדרך כלל מכינה קנטונצ'יני ממתכון של קרין גורן שיוצא ממכר במיוחד או בוחרת באופציית הבראוניז(המתכון הופיע בעבר בבלוג בפוסט הזה). אני החלטתי להכין עוגיות שיבולת שועל בעיבוד משלי על מתכון שמצאתי בבלוג המוצלח "אז מה את עושה כל היום?". המתכון הזה מהיר וקל להכנה ולא דורש מיכשור מתוחכם במטבח כדי שיצאו טוב. מכיוון שאנחנו לא חובבי פרג(טעם מעט משתלט בעיני) ומעדיפים להפחית בסוכר, הגרסא שלי יותר מדברת אלינו. אתם מוזמנים לנסות את הגרסא המקורית, וזו הגרסא שלי:

מצרכים
כוס וחצי שיבולת שועל(לא הגרסא להכנה מהירה).
100 גרם חמאה מומסת(אני ממיסה במיקרו).
ביצה אחת בטמפרטורת החדר.
חצי כוס סוכר חום.
כף קמח.
כפית אבקת אפיה.
חצי כפית ג'ינג'ר טחון.
חצי כפית מלח.

תנור שחומם מראש ל180 מעלות.

אופן ההכנה
מערבבים את שיבולת השועל עם החמאה עד שאין גושי חמאה בתערובת.
בקערית קטנה(אני משתמשת בכוס מדידה של השיבולת שועל כדי לא ללכלך עוד כלי) מערבבים יחד את הקמח, אבקת האפיה, הג'ינג'ר והמלח.
במתכון המקורי שמים דגש על כך שהביצה צריכה להיות בטמפרטורת החדר. זה לא חסר פואנטה! אם לא נותנים לביצה להתחמם, העוגיות לא יוצאות פריכות מספיק. אני בדרך כלל מגיעה הביתה מהעבודה ומיד מוציאה את הביצה מהמקרר. נמעכת קצת על הספה עם האייפד או מול גיא פינס(אם הצלחתי להגיע הביתה לפני 19:10) ולאחר שעה מתחילה בהכנה.
מקציפים את הביצה עם הסוכר בעזרת מטרפה. עכשיו תראו, אם יש לכם מיקסר בבית, תשתמשו בו. אל תתעצלו לנקות את הקערה, כי זה שווה את זה. זה לא שההקצפה הידנית כזו נוראית. בתכלס, שרירי הידיים שלי מתעצבים לא רע בזכות העוגיות האלה(הכנתי אותן 3 פעמים בשבועיים האחרונים), אבל זה גם לא תענוג גדול להקציף ידנית ללא הפסקה למשך 5 דקות. כמובן שכדאי להוסיף את הסוכר בהדרגה תוך כדי הקצפה כדי שהתערובת תהיה אוורירית כמה שאפשר.
בתנועות קיפול מוסיפים תחילה את תערובת הקמח והתבלינים. לאחר מכן ממשיכים בתנועות קיפול ומוסיפים את תערובת השיבולת והחמאה.

מניחים בתבנית במרחק של לפחות 2 ס"מ אחת מהשניה. אני אוהבת להכין אותן קטנות יחסית, בקוטר של כ4 ס"מ(כמות של שני שליש כפית בערך), כי זה גודל נשנוש אולטימטיבי ללא רגשות אשם, אבל אפשר גם יותר גדולות. רק תשימו לב שאתם טיפה מקווצ'צ'ים/מועכים את התערובת על התבנית, ככל שהעוגיות יותר דקות, הן יותר פריכות. אופים למשך כ10 דקות או עד שהשוליים מקבלים גוון קרמלי יפה.
וכדי שלא תחשבו שהפכתי לבלוג אוכל בלבד. לפוסט מצורפות תמונות של מה שלבשתי לביקור. זה תמיד משמח כשהאאוטפיט מתאים לשקית שמכילה את המתנה שהכנת :)
מה לבשתי?
שמלת סריג מH&M בניו יורק לפני הרבה שנים, כ60 ש"ח.
גרביונים מקלזדוניה בברצלונה, כ20 ש"ח.
צעיף מנוקד מסבתא.
נעליים של שני בר, 440 ש"ח ביריד זוגות.
ולסיום, הזכרתי כחלק מהמתכון שאני חוטאת בטראש הגיא פינס(כי לפעמים צריך קצת מוות מוחי, זה כיף). אז בשבוע שעבר אחד האיטמים היה על בית ספר למוזיקה(לא התוכנית הנוראית של קשת) שצילם גרסאת רוק לשיר של טיילור סוויפט. הגרסא שלהם מעולה. החיסרון היחיד - אני מוצאת את עצמי מזמזמת את השיר ובכל זאת, הזמזום מאוד דומה למקור וזמזם טיילור סוויפט זה לא כל כך קול. Enjoy!

11.2.2013

אדומה ומרשימה

שוב מתכון!
בסופ"ש האחרון נחה עליי מוזת בישול לא ברורה. זה התחיל עוד בחמישי בערב באפייה של 100 עוגיות, חלקן כחלק ממתנת חנוכת בית לחברים, חלקן להורים שלי וחלקן לשימוש עצמי של בני הבית, כלומר עומר ואני. המשך הבישולים הגיע בשישי לארוחת ערב שכללה פשטידה מאוד ירוקה ובריאה ושדרוג לסלט טאבולה המוכר.

את המתכון הזה אלתרתי בעצמי ובניסיון הראשון יצא ממש טעים ובעיקר נראה מרשים ובלי יותר מדי עבודה קשה. אז קדימה.

עגבניות ממולאות בבשר עגל, צנוברים ובורגול
מצרכים
10 עגבניות בגודל בינוני - גדול.
שליש כוס בורגול גס.
300 גרם בשר עגל טחון(אני מעדיפה עגל כי זה בשר רזה יחסית).
3 כפות צנוברים.
בצל בינוני קצוץ דק.
כף שמן זית.
כף שום כתוש.
מלח וצ'ילי לתיבול.
אופן ההכנה
מרוקנים את העגבניות בעזרת סכין. נזהרים שלא לפצוע את תחתית העגבניה. אני בחרתי בעגבניות גדולות יחסית כי יותר קל לרוקן אותן. שומרים את הבפנים של העגבנייה בצד, זה לא יתבזבז.
בקערה מכינים את תערובת הבשר, מערבבים את הבשר יחד עם הבורגול, הצנוברים, הבצל והשום. מערבבים היטב ומוסיפים שמן זית ותבלינים לפי הטעם ומערבבים שוב.
ממלאים את העגבניות בתערובת הבשר ומכסים למעלה בעזרת שאריות הפנים של העגבנייה.

הערת בורגול: הבורגול יתרכך מהנוזלים שמפרישות העגבניות, אבל אם אתם אוהבים את הבורגול שלכם אקסטרא רך, מומלץ להשרות אותו במים למשך כשעה לפני ההכנה.

בתבנית(לא חייבת להיות עמוקה במיוחד) מפזרים את הפנים העגבניות שנותר ומעל מניחים את העגבניות הממולאות. אופים בתנור שחומם ל180 מעלות למשך כ45 דקות או עד שהעגבניות מתרככות ומשחימות מעט מלמעלה.
בתאבון!

6.2.2013

מגפונים להמונים

כבר הרבה זמן שאני מחפשת מגפונים שחורים. הדרישות היו מאוד ברורות. שיהיה איכותי, שיכלול עקב לא גבוה מדי ונוח, שיהיה ורסטילי ויאפשר נעילה עם סקיני או עם חצאית/שמלה ויכלול איזשהו טוויסט עיצובי. שוטטתי בין החנויות השונות, באתרי אינטרנט של מותגים בארץ ובניכר. החלטתי שאני מוכנה להשקיע סכום יפה למגפיים שישרתו אותי כמה שנים ושמאחר והנוחות מאוד חשובה לי, אני מוותרת הפעם על אופציית הרכישה אונליין.
במהלך השיטוטים באינטרנט נתקלתי במגפונים שמצאו חן בעיני של מעצבות נעליים ישראליות שונות, בינהן שני בר, לייבלינג וקרן אטון. אבל המחירים, איך נגיד, חרגו בהרבה מהתקציב הנדיב שהקצתי. עד 600 ש"ח. מתוך ייאוש נכנסתי אפילו לאלדו ולניין ווסט. הראשונים התדרדרו באיכות בשנים האחרונות והשניים העלו מחירים ללא פרופורציה לתמורה. זו הסיבה ששמחתי לשמוע על יריד הנעליים זוגות שהתקיים בסופ"ש האחרון. זו נראתה לי כמו הזדמנות מצויינת להתחדש בנעלי מעצבים במחירים קצת יותר נורמליים. לצערי לא נשארה המידה במתאימה מהמגפונים שרציתי של המותג לייבלינג, אבל אצל קרן אטון מצאתי ואף רכשתי. זוג שעונה על כל הדרישות ומנצל את כל מסגרת התקציב.
מה לבשתי?
חולצת ג'ינס של יוניקלו, כ80 ש"ח בניו יורק.
ווסט סרוג מחנות כלשהי ברחובות, 60 ש"ח.
ג'ינס מH&M בברלין, כ45 ש"ח.
מגפונים של קרן אטון, 599 ש"ח.
צעיף מתנה מאמא ואבא מחנות כלשהי ברחובות.
בתמונות אני חונכת את הפוני החדש(שגזרתי לעצמי), שמאז הספיק להתייצב על עצמו להראות קצת יותר טוב. אני חושבת שכמעט תמיד תספורת נראת יותר טוב שבוע-שבועיים לאחר החיתוך, כאילו השיער מחלים מטראומת הגזירה :)

4.2.2013

השבוע שהיה, השפעת שחלפה ומתכון להרגעה

ובכן, קוראים יקרים, אני חלק מהסטטיסטיקה. את השבוע שעבר העברתי בין האקמול למדחום, מתחת לשמיכות עם חום גבוה ובהייה באוויר והמתנה לקץ(השפעת). זו הסיבה לחוסר העדכונים וגם לחוסר מסויים בתמונות. בשבת הקודמת, עוד לפני שהוירוס תקף ורק הייתי על תקן אחות רחמנייה לעומר שחטף ראשון את הוירוס, היה לי קצת מרץ. בישלתי לא מעט, ביקרתי את ההורים(וגם את באדי המהורהרת) ואפילו גזרתי לי פוני(יחשף בפוסט הבא כנראה), מהשפעות השיעמום.
עדן החלון הצבעוני במטבח של ההורים
ריבת לימונים ננסיים מהגינה שאבא שלי בדיוק סיים להכין. מתוקים-חמוצים, מאוד פריכים ונראים כמו סוכריות.
באדי בשלל פוזות למצלמה. מהורהרת, בשפאגט, מרקדת לליטוף ומאתרת עוגיה.
מזמן לא פרסמתי כאן מתכון. הוא אמנם בשרי ומעט שובר את מנטרת הMeatless Monday שאני מאמצת בחום(למען האמת, עברתי לאכול בשר פעם-פעמיים בשבוע. אז יש עוד 3 ימים לפחות שהם Meatless אצלי), אבל אני אציע גם אלטרנטיבה צמחונית-טבעונית כדי לאזן.

תבשיל בשר על מצע אורז בסמטי ופולי אזוקי
מצרכים
כוס אורז.
כוס פולי אזוקי.
ראש שום.
בצל סגול בינוני.
300 גרם בשר בקר טחון(אני מעדיפה עגל טחון - בשר רזה יחסית).
שמן זית, צ'ילי גרוס, מלח ופפריקה לתיבול.

אפשרי - צנוברים או גרעיני חמנייה לקישוט וקראנצ'יות.

אופן ההכנה
להכין אזוקי זה מאוד פשוט והתוצאה ממש טעימה ומשביעה. הטעם של אזוקי דומה לטעמה של שעועית אדומה בתוספת אפקט אגוזי משהו. משרים כוס אזוקי במים למשך הלילה/12 שעות. מבשלים במים רותחים(יחס של 2 כוסות מים לכוס אזוקי) על אש נמוכה למשך כחצי שעה עד לריכוך. כשמרגישים שהאזוקי כבר כמעט מוכן, מוסיפים כחצי כפית מלח ומערבבים. זמן הבישול משתנה ובעיקרון צריך לחכות לריכוך. כבר יצא שרק אחרי 40 דקות האזוקי התרכך, אז בלי לחץ :)

מכינים אורז לבן. אני מעדיפה בסמטי. מתכון פשוט. 2 כוסות מים על כוס אורז, חצי כפית מלח. אש נמוכה למשך 20 דקות ובסופן אורז אחד אחד טעים טעים.

תערובת הבשר. פורסים את הבצל לטבעות דקיקות ככל האפשר. פורסים את השום לפלחים. מטגנים במחבת במעט שמן זית עד להשחמה. מוסיפים גם את הצ'ילי והפפריקה. הכמויות הן לפי הטעם, אני שמה רבע כפית צ'ילי גרוס וחצי כפית פפריקה מעושנת שקניתי בברצלונה(יש לה טעם שרוף טעים ומיוחד), אבל אנחנו אכלני חריף. כל אחד לפי הלשון שלו. מוסיפים את הבשר ומערבבים הכל יחד. מטגנים עד שהבשר מוכן. מוסיפים מלח לפי הטעם.

המנה המקורית שאני הכנתי היתה פשוט מערום של כל המרכיסים מעלה. אורז, מעליו אזוקי, מעליו תערובת הבשר וקצת גרעיני חמנייה מלמעלה.

אז מה הוריאציה הטבעונית?
בנקודה שבה הוספתי את הבשר לבצל והשום, עוצרים הטבעונים ומוסיפים במקום את האורז והאזוקי. מערבבים במחבת היטב ונותנים לגוון האדמדם של התבלינים לצבוע את האורז. זו מנה מאוזנת שכוללת דגן וקטניה והטעמים משתלבים מצויין.

בתאבון!