Different point of views

בראשון שעבר(שאצלנו הוא תמיד חופש) החלטנו לנצל את העובדה שיש לנו רכב משלנו(הרכישה האחרונה לכבוד העבודה החדשה) ומבקר מישראל שכבר צפה בכל "האתרים הרשמיים בעיר" ולצאת לסיור נקודות תצפית על העיר. כיאה לאמריקאים, לא מדובר כאן במסלולים למיטיבי לכת, אלא בנקודות תצפית אליהן ניתן להגיע ברכב, ממש עד לנקודה עצמה.

החלטנו להתחיל במפורסמת והמוכרת שבהן - Twin Peaks. זו הנקודה השניה הכי גבוהה בעיר והנוף ממנה פשוט מדהים. אנחנו הגענו ביום נקי מעננים יחסית, אבל לדעתי גם ביום מעונן וערפילי הנוף משם מעניין, בעיקר כי הפסגה נמצאת מעל לגובה העננים. שמענו שמומלץ להגיע גם בשעות השקיעה, כשKarl The Fog כבר נכנס פנימה ומכסה את העיר בשמיכה לבנבנה.

משם המשכנו בנסיעה לאורך האוקיינוס עד לגשר הזהב ועצירה קצרה בדרך לעוד נקודת תצפית מדהימה על גשר הזהב היפה והמוכר. הנסיעה היא דרך מסלול גולף שגורם לך לתהות איך מצליחים להתרכז במשחק כשהנוף כל כך מהמם. השכונות מסביב - Outer Richmond ו Sea Cliff מאוד יפות לשיטוט, עם בתים צבעוניים שלרוב באים בניגוד חד לאפרוריות שהערפל משרה על האזור. אם כבר נוסעים לאזור, ממליצה בחום לעבור עם הרכב קצת בתוך השכונות עצמן.

משם המשכנו לנקודת תצפית על כל המפרץ שנמצאת מצד שמאל של גשר הזהב(אם סן פרנסיסקו מאחוריכם). זוהי נקודת תצפית פחות מוכרת לתיירים, שלרוב מוצאים את עצמם חוצים את הגשר ופונים ימינה לנקודת תצפית פחות מוצלחת. אבל הטריק הוא לצאת ביציאה הראשונה מ101 מיד אחרי הגשר ולפנות שמאלה ושמאלה לצד השני, לדרך שנקראת Conzelman Road. כאן תסעו במעלה ההר עד לפסגה לתצפית הרבה יותר מעניינת על גשר הזהב והמפרץ כולו. גם כאן, דווקא בימים מעוננים הנוף יכול להיות מעניין יותר, כשרואים את הגשר מבצבץ מבעד לערפל. יצא לנו לבקר בשעה שהערפל נכנס והנוף בהחלט מרשים. יש כמה נקודות תצפית לאורך העליה בהר, אבל לדעתי היפה ביותר נמצאת בפסגה, אז מומלץ לתת לרכב לקחת אתכם עד למעלה.

מה לבשתי?
גופיית אננסים מאולד נייבי, 4$ בסייל.
חצאית מH&M לפני כמה עונות, 90 ש"ח.
נעליים מאירוסולס, כ200 ש"ח.
תיק מאלדו, 50 ש"ח בסייל לפני כמה עונות.

Fleet Week vs Israeli Holiday Season

הימים עוברים הרבה יותר מהר מאז שהתחלתי לעבוד, ומפה לשם, למרות שצילמתי לא מעט תמונות בשבוע וחצי האחרונים, יצא שלא פרסמתי כלום בבלוג. אוי לבושה!

בסופ"ש שעבר התקיים בעיר Fleet week, או במילים אחרות, שבוע חייל הים. נוסעות מטוסים ענקיות עגנו לאורך הטיילת והיו פתוחות לסיורים לקהל הרחב, חיילים חתיכים(וגם ככה חתיכים פחות...) במדים מדוגמים מלאו את רחובות העיר, הברים והמועדונים(היה מאוד משעשע לראות מלח במדים כמו בסרטים - כולל הכובע - מתפרע ברחבה. ממש סרט אמריקאי). בשבת ובראשון התקיימו מטסים חגיגיים עם פעלולים באוויר ושובלים ארוכים בכל מיני צבעים. מצחיק שדווקא בארץ מעולם לא צפיתי במטס, אבל דווקא כאן יצא לי. אולי זו הקרבה לבית, הגישה במרחק הליכה, מזג האוויר הנעים והעובדה שלא כל כך עמוס כמו באירועים האלה בישראל גרמו לנו בכל זאת ללכת.

בארץ הגיע סופסוף אחרי החגים אבל כאן לא הרגשנו אותם כל כך. חוץ מראש השנה שצויין על ידי ארוחה חגיגית עם חברים, שאר החגים חלפו על פנינו כלא היו, ומלבד העובדה שבארץ כולם היו יותר זמינים בשעות קצת יותר מאוחרות(בכל זאת, בחופש מתפרעים בשעת השינה) לא הרגשנו שוני גדול. יצא לי לדבר עם קולגה ישראלי על הנושא הזה. מצד אחד, אני ממש לא יהודיה מסורתית בשום צורה והדת לא ממש מדברת אליי. מצד שני, כשאתה לא חי בישראל ואתה בכל זאת מעוניין לשמר משהו מהישראליות שלך, היא לרוב הולכת יד ביד עם יהדות. זה נושא כבד וכנראה שעם הזמן וכשנכנסים ילדים לתמונה, זה נעשה קצת יותר קשה, לשמור על "מסורת ישראלית" בלי לשמור על מסורת יהודית ולמצוא את האיזון שמתאים לך. יכול להיות שכל התהיות האלה עולות לי לראש בגלל שאתמול ציינו חצי שנה למגורים כאן וכי החיים נכנסו סופית לשגרה רגילה מהרגע שהתאקלמתי במקום עבודה. ואולי אלה בכלל כל מאמרי הדעה השונים שמתפרסמים על בסיס שעתי בכל האתרים הישראלים(אני נחשפת אליהם בעקבות השיתופים בפייסבוק) שכוללים פירוט די רחב של אורחות החיים של מהגרים אחרים במדינות אחרות. אולי אחרי החגים גם המאמרים האלה יגמרו.

מה לבשתי?
שמלה מC&A במדריד, כ80 ש"ח.
שרשרת מאיביי, כ40 ש"ח.
סנדלים מאירוסולס, כ200 ש"ח.
תיק מאלדו בסייל לפני כמה עונות, 50 ש"ח.

חדש חדש

שנה חדשה התחילה, ויחד איתה נראה שגם החיים כאן משלימים את הפער ומתחילים לעלות על המסלול ה"רגיל". ביום חמישי האחרון התחלתי סופסוף לעבוד! לא אשקר, היה גם משהו נחמד בתקופת הבטלה שנכפתה עליי. קצת זמן לעצמי, קצת להכיר את העיר החדשה יותר טוב, קצת חדר כושר, הרבה מאוד בישולים ואפייה, אבל אפשר לומר שמיציתי.

היה בי חשש שהתהליך יקח הרבה יותר זמן ממה שקרה בפועל, אבל התמזל מזלי להגיע לחברה הנכונה בזמן הנכון והנה, אני מועסקת. זו חברת סטארט אפ קטנה ומרתקת, שעובדת על מוצר די מטורף, אבל אני לא ממש יכולה לדבר על זה(אני יודעת שזה מוסיף נופך מאוד מסתורי, אבל לא באמת. פשוט אני חתומה על NDA וכאלה...). קבוצת הפיתוח קטנה, בדיוק כמו שאני אוהבת והפוטנציאל ללמוד ולהתפתח הוא ענק. היופי הוא שכאן, בקליפורניה, גם בסטארט אפים עובדים שעות שפויות ויש איזון הגיוני בין עבודה לחיים הפרטיים. אמנם עברו רק יומיים, אבל העתיד נראה מבטיח :)

לכבוד תחילת העבודה שלי, ואולי על מנת לענות עוד יותר את הצמים בגולה(לא אני, אני לא צמתי גם כשחייתי בארץ המובטחת), כבר שלושה ימים ששורר כאן גל חום שמסרב להישבר. חייבת להודות שאני לא לגמרי לא מרוצה ממנו, כי סופסוף קיץ מרגיש כמו קיץ, ואפילו גל חום כאן שומר על פרופורציות. 30 מעלות בשיא היום, אבל בלי לחות ונרגע בשעות אחר הצהריים עם רוח נעימה. כבר כמה ימים שלא הייתי צריכה לצאת מהבית עם ג'קט, יאי!

ונסיים בסיפור על צרכנות אמריקאית. לכבוד העבודה החדשה, החלטתי לשמור על מסורת ישנה ולקנות בגד חדש ליום הראשון. אני יודעת שזה עלול להישמע קצת מטופש, אבל זו מסורת קטנה שלי (עם עצמי בעיקר) שנותנת לי תחושה של התחלה נקייה. עם המחשבה הזו קפצתי לבננה רפבליק מתוך כוונה לפשוט על אזור הסייל שלהם. אחרי שמדדתי שש או שבע שמלות, וכולן היו קטנות בחזה ומעט גדולות בשאר הגוף, הבנתי את הרמז והחלטתי לנסות אחת אחרונה בגזרה קצת שונה. שמלת חולצה בצבע תכלת. היא דווקא ישבה מאוד מוצלח. לאחר הנחה מחירה היה 50$ שבכל זאת קצת גבוה בעיני אבל חשבתי לעצמי "יאללה, נתפנק". שילמתי והמשכתי לסניף של אולד נייבי(האחות הקטנה והזולה) כדי לקנות כמה טישרטים ליומיום. גם שם פשטתי על מחלקת הסייל שמתומחרת בטווח קצת יותר מושך של 10$ ומטה. וכך במקרה מצאתי את אחותה הקטנה של השמלה מבננה רפבליק, רק ב40$ פחות. לאחר מדידה היא התבררה כמוצלחת לא פחות ולכן החלטתי לקחת אותה בצבע נוסף ופשוט להחזיר את המקורית לבננה רפבליק. החשבון הסופי - במחיר של שמלה אחת בסייל מבננה רפבליק, רכשתי 2 שמלות חולצה, שמלת מקסי, 3 טישרטים בסיסיים, גופיית אננסים וחולצת פסים מקסימה. כמובן שתהליך ההחזרה כאן פשוט מאוד ואף אחד לא שואל שאלות. אפילו להיפך, מתנצלים ש"it didn't work out".
הסיפור הזה ממחיש די טוב את שתי הגישות השונות לצריכת אופנה - הרבה ובזול מול מעט, איכותי ויקר. במקרה הספציפי הזה, לא ממש היו הבדלים באיכות של שתי השמלות ולכן ההחלטה היתה קלה. אני מניחה שאני נמצאת איפשהו באמצע בין שתי הגישות. יש פריטים שאני מאמינה ששווה להשקיע בהם ויש כאלה שאין סיבה מוצדקת. איפה אתן עומדות?

מה לבשתי?
שמלת מקסי מאולד נייבי, 5$ בסייל הנוכחי.
סנדלים של אירוסולס, כ200 ש"ח.