27.9.2011

עוד אדומה אחת ודי

במהלך היום כיף עם אמא שלי בתל אביב, שצומצם ושונה בעקבות הגשם השוטף, הספקתי לרכוש לי שמלה. זה קרה בתחילת היום, כשעוד היינו יבשות ואופטימיות לגבי המשך הסיבוב. עברנו ליד חנות מהסוג שמוכר סרפנים לסבתות, אבל בחלון הוצגה שמלת מעטפת בגזרה מוצלחת עם תג מחיר מוצלח עוד יותר, 70 ש"ח. יכולתי לבחור בין שחור לאדום ולמרות שאין לי המון שמלות שחורות בארון, החלטתי ללכת על האדומה כי היא הרגישה יותר שימושית לי.
בהמשך היום לבשתי אותה אצל ההורים ולהלן התמונות. יצא שלא מעט מהפוסטים לאחרונה כללו פריט אדום כלשהו וזה מקרי בהחלט. אין לי חיבה עצומה כלפי הצבע(אבל גם לא סלידה כלשהי), אני בכלל חושבת שהגוון שהכי מחמיא לי הוא תכלת שמיים.
מחר יגיע החג, על מאכליו אורחיו ומנהגיו. לראשונה נחגוג יחד, המשפחה שלי ושלו את החג. אני מתכננת על מנוחה ובטלה מרובה לחג הזה. לפי התחזית, מזג האוויר בסופ"ש יתאים מאוד להתכרבלות במיטה עם ספר(עכשיו רק צריך למצוא ספר, התחלתי לקרוא ספרים בפעם השניה מרוב חוסר יכולת להתחבר). חג שמח לכל הקוראים ושנה טובה מלאת חוויות חדשות!
מה לבשתי?
שמלה מחנות ברחוב אחד העם, 70 ש"ח.
צמיד משוק הכרמל, 10 ש"ח.
שרשרת של אמא שניקנתה ממעצבת בעץ ברודוס.
סנדלים של סטיב מאדן, 240 ש"ח.

הגיע הזמן להחליף כבר את הלק הכתום הזה ברגליים ולעבור למשהו יותר סתווי.

25.9.2011

בצבעי השמיים

בשישי בבוקר ביקרתי בספא של מלון הבוטיק בראון TLV הסמוך לנחלת בנימין(קלישר 25, אם נדייק), למסז' מפנק לי ולאמא לכבוד יום ההולדת. התכנון המקורי היה לנצל את ההזדמנות ולטייל קצת בתל אביב, אבל הגשם חשב אחרת. תפס אותנו מבול מטורף וכך יצא שהגענו למלון ספוגות מים, בכפכפי אצבע מלאות בבוץ. נפלא.
המסז' המצויין הצליח להשכיח את נפלאות הגשם והספקנו לשוטט קצת אחרי ולהנות מהאוויר הנקי שהשאיר אחריו המבול הגדול. אני ממליצה בחום על הספא של המקום. הם מציעים גם חבילות שכוללות לינה וטיפול זוגי, יכול להיות מאוד מפנק למי שלא גר בעיר.
מבלי לשים לב, בשבת יצא שהתלבשתי בדיוק בצבעי השמיים, אפור ונגיעות תכלת. השילוב הזה של שמלת מקסי וחולצה מכופתרת קשורה מעליה משמש אותי לא מעט לאחרונה. מאחר ורוב שמלות המקסי שמוצעות למכירה מגיעות עם מחשוף עשיר בילט אין, אני נאלצת למצוא פתרונות הצנעה בכדי שאוכל לנצל את השמלות לעבודה, וגם בכדי לגוון קצת. השילוב הזה, של האפור והתכלת אהוב עליי במיוחד.
מה לבשתי?
שמלת מקסי מחנות בקינג ג'ורג', 30 ש"ח.
חולצה מכופתרת מברשקה, 39 ש"ח.
שרשרת מדיווה, 20 ש"ח.
צמיד משוק הכרמל, 10 ש"ח.
טבעת עם אבן, 2 ש"ח בדוכנים באוניברסיטה.
סנדלים של סטיב מאדן, 240 ש"ח.
משקפי שמש של אירוקה.

22.9.2011

אוי לבושה

כנראה שהגיע הזמן להתוודות. זה מביך, אני יודעת, אבל הגיע הזמן שאכתוב זאת בריש גלי. אני, קרן, בת דוד ואילנה, התמכרתי לתוכנית הריאלטי הלא פופולארית, הדור הבא 24/7. אני, שהצלחתי להימנע מהתמכרות לאח הגדול ולרווק, נפלתי בפח הגדול עוד יותר - שילוב של השניים.
אבל בכל זאת יש בה משהו, בתוכנית הזו. אני חושבת שאם הייתי רווקה, הייתי מוצאת בה הרבה נחמה. אני חושבת שזו הפעם הראשונה שמוצגים על המסך באופן כנה יחסית כל הלבטים והרגשות של בחורה רווקה שמעוניינת בבחור, וגם הכיוון ההפוך. בחור שמעוניין בבחורה אבל לא מבין מה היא רוצה ממנו(להלן, בן). אני חושבת שהיא גם עושה שירות טוב לגברים מקריחים באשר הם(אם אורן, המקסים יש לומר, "השיג" את אורטל השטחית משהו, כנראה שיש סיכוי לכל בחור עם קו שיער נסוג). גם טל ואביעד, אהובי משכבר הימים, קיבלו הזדמנות נוספת להנחות תוכנית בנושא שמאפשר להם ללרלר בצורה המוכרת שלהם מהרדיו.
ואיך אפשר לדבר על התוכנית הזו מבלי להזכיר את אתי חזן. הבחורה הזו הצליחה להדהים אותי בכל פעם מחדש וגרמה לי להבין את יכולת מנגנוני ההדחקה של המין האנושי. איך הבנות פשוט עברו הלאה, למרות שהן יודעות ומבינות בוודאות את ההתנהגות המזעזעת שלה. היא דוגמא לישראלי המכוער שחושב שמגיע לו כי הוא עשה הרבה רעש, מגיע לו כי הוא צעק הכי חזק. אפס כבוד לסביבה, אפס תרבות דיבור, אפס תרבות כלשהי.
אבל מספיק ללהג על סדרה שהיא בכל זאת ריאלטי ערוך היטב.
השבוע הזה היה עייף משהו. עם התאוששות מוירוס שגובה עוד ועוד קורבנות מסביבי(בעיקר במשרד) וחוסר בשעות שינה. משום מה אני מתעוררת ב6:30 בבוקר. רק חסר לי ללכת לעשות עמידת ראש בחוף הים בחליפת רוח זוהרת. לפחות מחר מצפה לי סופ"ש רגוע שכולל יום כיף עם אמא וביקור אצל ההורים, שינה אינקלודד(מזמן לא עשינו את זה).
אתמול סתם קפצנו לחברים, אז החלטתי לנצל את ההזדמנות להשתמש באוסף המכנסונים שלי שנדחק לפינה בקיץ האחרון בגלל מדבקות ורודות שמעטרות לי את הרגליים.

מה לבשתי?
מכנסונים מH&M באמסטרדם, כ70 ש"ח.
חולצה מברשקה, 39 ש"ח.
סנדלים של NEWS מחנות ברחובות לפני כמה שנים.
צמיד משוק בצלאל, 10 ש"ח.
שרשרת משוק הכרמל, 20 ש"ח.
סופ"ש נעים לכולם!

20.9.2011

מה ללבוש לחתונה

אני מתנצלת על החזרה על נושא החתונות שוב ושוב, אבל בכל פעם מדובר בזווית קצת אחרת.
אם כבר החלטתם שאתם לוקחים חלק בשמחה שנחגגת בקטן או גדול, טעמכן או לא, בבקשה מכן, התלבשו בהתאם.
חייבת להודות, חל שיפור ניכר בשנים האחרונות ברמת הלבוש של אורחי אירועים. אם עד לפני כמה שנים הלבוש של הבחורה הממוצעת כלל ג'ינס וגופיה "חגיגית", היום הרוב משקיעות בשמלות או חצאית וחולצה. שיפור, אבל עוד כלל אצבע קטנטן אחד. כבר בחרתן שמלה והתאמתן לה נעליים, יצאתן לסיבוב קניות וחיפשתן משהו במיוחד לאירוע. למה בשחור? למה?!

חתונה היא לא שבעה, מדובר באירוע משמח. אלא אם את האקסית המיתולוגית שבכל זאת הוזמנה ועדיין זוממת על החתן, אין לך שום תירוץ לגיטימי לעטות על עצמך בגדי אבלות. בכל החתונות שיצא לי לבקר בהן לאחרונה, לפחות שליש מהאורחות לבשו שחור מכף רגל ועד ראש. אני לא אומרת שחייבים לבחור בגוונים פסטליים רומנטים, לכל אחת יש פלטת גוונים שמתאימה לה וגם אם היא כוללת בתוכה את הצבע השחור, יש מספיק אלטרנטיבות אחרות.
אם כבר בחרתן בשמלה שחורה ולא ניתן לשנות את דעתכן במיל', אני מבקשת שלפחות תשקלו להחיות את האאוטפיט בעזרת אקססוריז בעלי דופק. נעליים צבעוניות, שרשרת בעלת נוכחות(שאינה שחורה), תיק או קלאצ' בעל צבע רענן וחי יכולים להפיח חיים בכל שמלה, בוודאי בשחורה.
לפני החתונה שלי, ביקשתי מ-כ-ל 24 האורחים שלנו שלא ילבשו שחור. הודעתי שמבחינתי הם יכולים ללבוש ורוד בזוקה וצהוב זוהר, העיקר שלא שחור. זה גרם לתמונות החתונה שלנו להיות כל כך חיות וצבעוניות וגם לערב עצמו להיות חי ושמח.
מה אני לבשתי לחתונה?
שמלה אדומה מגולף, הושאלה מאמא.
חגורה מאסוס, כ20 ש"ח.
סנדלים מקליגולה, 240 ש"ח בשנה שעברה.
שרשרת וטבעת מרביד.
שעון מסבתא וצמיד מתנה מהדודים מאמריקה.
אני לא רק מטיפה, אני מוכנה גם לנסות לייעץ כשצריך. אתן מוזמנות לפנות אליי במייל Fashionloca.l@gmail.com.
נ.ב1
בחתונה שביקרנו בה בשבוע שעבר עשו משהו נחמד. במהלך החופה חילקו לכל אחד מהאורחים בלון הליום לבן. כאשר החתן שבר את הכוס, כל האורחים שחררו את הבלונים אל האוויר. המראה היה יפה מאוד ושיתף את הקהל בחופה עצמה.

נ.ב2
מתנצלת שנעלמתי, הייתי חולה מיום שישי. וירוס מרושע מסתובב באוויר. זהירות!

15.9.2011

אלבום החתונה שלנו

לאחר שנרגענו מכל ענייני החתונה, נשאר נושא אחד פעוט שדרש טיפול - האלבום. כשחזרנו, ממש באותו שבוע התחלתי לעבוד על אלבום מצומצם להורים משני הצדדים. שתהיה להם מזכרת נחמדה וגם משהו להציג לאורחים/מבקרים, מאחר ולא בדיוק ערכנו אירוע רב משתתפים.
את האלבומים להורים הזמנתי מלופה. זו לא היתה ההזמנה הראשונה שלי מהם, אבל היתה האחרונה בהחלט. התאכזבתי מהם מאוד בהזמנה הנוכחית. הזמנתי את ספר ה"לופה לופה" שלהם. שני ספרים זהים אחד לשני, בגודל 14 ס"מ על 14 ס"מ. הוא התאים למטרה הכללית והעלות היתה סבירה יחסית - 100 ש"ח לשני הספרים+משלוח. האכזבה התחילה מאיכות ההדפסה הירודה מאמצע הספר ועד סופו, והמשיכה משירות הלקוחות שלא באמת קיים. השארתי פנייה באתר, לאחר שלא קיבלתי תשובה, צלצלתי לשירות הלקוחות כעבור שלושה ימים ושם אמרו שיחזרו אליי. לא חזרו. השארתי הודעה אחרונה באתר, שגם היא לא נענתה. בנקודה הזו ויתרתי. לופה אינם הזולים ביותר בשוק ועד היום בחרתי בהם כי האיכות היתה מהטובה ביותר שהשוק הישראלי מציע. אני לא טוענת שלא יכולים להיות פספוסים, קורה. אבל כשהם קורים, תנו מענה, טפלו בבעיה.
זו הסיבה שלאלבום שלנו החלטנו לחפש חברה אחרת. עומר קרא ביקורות בבלוגים בחו"ל, השווה וצמצם את הבחירה לאתר אחד שקיבל המון המלצות - My Publisher. אמנם הם לא שולחים לישראל, מה שאילץ אותנו להשתמש בחברת גישור לשילוח לישראל(ועל כך בפוסט אחר). למרות כל זאת, העלות הסופית היתה זולה מעט לעומת האופציה הפחות איכותית בארץ.
הייחוד באתר הוא איכות ההדפסה הגבוהה ואיכות הדפים, בשתי הקטגוריות אין אף אתר שאינו מקצועי שמציע איכויות שכאלה, לפחות ממה שלנו יצא למצוא. החלטנו לנסות את סוג הדפים החדש שלהם שמציע Super Gloss printing. היתרון של הדף הזה הוא שהוא חסין לשריטות וכתמים וגם עבה במיוחד. התוצאה הסופית היתה מדהימה ומרשימה. הצבעים מאוד חיים ונאמנים למקור, איכות ההדפסה מאוד גבוהה, התמונות מאוד חדות, גם הבהירות שבהן. התוכנה שלהם נוחה מאוד לתפעול והטמפלטים הקיימים מאפשרים עיצוב מיוחד ומעניין. התמיכה בעברית מלאה, ישנם כעשרה פונטים שונים לבחירה ואין בעיה בכתיבה משמאל לימין כל עוד בוחרים בפונטים הללו. החיסרון שלה הוא שהיא מאוד כבדה ולא באמת תוכלו להריץ משהו נוסף על המחשב. מבאס, אבל מאחר וזה החיסרון היחיד, ניחא. אנחנו מאוד מרוצים מהתוצאה הסופית, זו תמורה מעולה לכסף. מאחר והאתר אמריקאי, הוא מציע שלל קופונים להוזלת המחיר. ממליצה לשים לב לקופונים שנשלחים במייל, זה יכול לחסוך לכם הרבה כסף. הספר שלנו הוא בגודל הדלוקס, שהוא 38 ס"מ על 30 ס"מ וכלל 46 עמודים. העלות היתה 320 ש"ח לספר ו140 ש"ח לשילוח לישראל דרך מאסטופ(לא אשתמש בהם שוב).
שירות הלקוחות של החברה מאוד נוח ומספק מענה מהיר יחסית, כולל צ'ט בשעות הפעילות(האמריקאיות, כמובן. אבל קל להסתנכרן). מרגע ביצוע ההזמנה נשלחים מיילים לעדכון על הסטטוס. החיוב מתבצע רק לאחר שפדקס אישרה את הגעת החבילה אל היעד(במקרה שלנו, הגעה לכתובת הביניים לפני השילוח לארץ באמצעות חברה אחרת). הטענה שלהם היא שכל ספר עובר ביקורת אנושית לפני שיוצא לשילוח. אפילו באריזה הושקעה מחשבה והיא משעשעת ונחמדה. אנחנו שומרים את הספר בתוכה עד עכשיו.
אגב, טיפ שנתן לי צלם חובב שמבין עניין. תמונות תמיד יראו איכותיות יותר על נייר מבריק לעומת נייר מאט. נייר מבריק חלק יותר מנייר מאט, מה שגורם להדפסה לצאת "חלקה" יותר.

13.9.2011

Playground

לרוב אוהבים ללכלך על טרנד הקולור בלוק. שהוא מאוס, שהוא בעיקר מצטלם טוב, שהוא נחרש עוד לפני שבאמת הגיע לחנויות ועוד שלל סופרלטיבים. אני דווקא מחבבת אותו ומודה שאימצתי אותו בחום אל המלתחה. אם הסתיו הוא כתמתם-חום וצבעי אדמה, החורף אפור והאביב פסטלי, לקיץ מתאימים צבעים עזים, שמחים ובוהקים.
לדעתי מדובר באחד הטרנדים שהכי קל לבצע. קיבלנו את ההוכחה שכמעט כל שילוב של צבעים עזים הולך יחד- כתום וסגול, אדום וורוד, כחול וירוק, סגול וצהוב... תמשיכו לערבב וכנראה שעדיין תהיו בסדר. אפשר היה למצוא גם אלטרנטיבות זולות בכדי להישאר מעודכנת. הרי מספיק להוסיף גופיה/חולצה זולה בגוון אחיד ובוהק אל הג'ינס הכחול שכבר יש לכן בארון, קצת אקססוריז בוהקים לעוד זריקת צבע ויצאתן מסט צילום של ווג. נראה שהצבעים נשארים איתנו גם לקיץ הבא ואותי זה מאוד משמח.
ונחזור קצת לחיים. עובר עליי שבוע עמוס במיוחד, דווקא לא בעבודה - שם הכל שליו ורגוע, אלא בשעות שאחרי העבודה. חתונות, מפגשים, סידורים וקרן אחת סחוטה. היום בקושי הצלחתי לגרד את עצמי מהמיטה וללכת לעבודה. אולי זו עייפות טרום החגים, אולי זו סתם האני הבטלנית יוצאת החוצה, אבל הדבר העיקרי שמתחשק לי לעשות הוא להיכנס למיטה, לישון יומיים שלושה, ואז לחזור אל כולם, רעננה ועירנית כמו תמיד. זו רק אני, או שגם אתם חווים את העייפות הזו? זה באוויר?
מה לבשתי?
חולצה מזארה, 30 ש"ח בסופעונה.
ג'ינס מתמנון לפני כמה שנים, 25 ש"ח.
חגורה מאסוס, כ20 ש"ח.
צמידים - צמידים קלועים מתנה מאחי מד.אמריקה, חרוזים כתומים מארה"ב וצמיד כסוף משוק הכרמל.
סנדלים מH&M באמסטרדם, כ110 ש"ח.

11.9.2011

בדיקה מחודשת

ביום חמישי נכנסתי לתחנת דלק והוצאתי 320 ש"ח על הזהב השחור, דלק. הפעם הקודמת שתדלקתי היתה שבועיים לפני. בשבועיים שחלפו נסעתי עם הרכב בעיקר בתוך העיר, סך של כ350 ק"מ. החישוב הבסיסי אומר שהרכב שלי מכור לטיפה השחורה ולא חסכן במיוחד. ישנם רכבים חסכוניים יותר בדלק, אבל הסכום שנאלץ להוסיף בכדי לרכוש אחד הופך את המעבר ללא משתלם. האופציה הבאה היא לבדוק מחדש את עניין האופניים החשמליים. בפעם הקודמת פסלתי את האופציה בגלל אינפורמציה שגויה ממוכר מסויים שטען שכל האופניים דורשים דיווש. אחרי בירורים התגלה שישנם לא מעט דגמים שלא דורשים דיווש, פשוט לא אצל המוכר הזה.
משום מה, אין ברשת חוות דעת או המלצות על חנויות או דגמים. ישנן לא מעט חנויות שמייבאות/מרכיבות אופניים שכאלה, אבל קשה מאוד להשוות בינהם, מאחר וכל אחד מוכר דגמים שונים של חברות שונות. האם יש לכם המלצות על חנויות אופניים מקצועיות? האם יש לכם ניסיון טוב עם דגם מסויים? אשמח אם תחלקו אינפורמציה בתגובות או במייל. תודה!
בינתיים, בסופ"ש לקחנו את האוטו השתיין שלנו ונסענו לנהריה. העברנו סופ"ש רגוע ושקט, מאחר ואנחנו היחידים מהאחים שהגיעו. אלו ימים אחרונים של קיץ, לפחות בתקווה, אז זו הזדמנות אחרונה לשלוף את המכנסיים הקצרים מהארון. זה היה סופ"ש נטול מדבקות על הרגליים וניצלתי אותו עד תומו. שורטס כל הסופ"ש!
מה לבשתי?
מכנסיים קצרים מפול אנד בר, 129 ש"ח.
גופיה מזארה, 30 ש"ח.
נעלי בלרינה מזארה באמסטרדם, כ70 ש"ח.
צמיד מסבתא.
שרשרת גולדפילד מרביד ושרשרת יהלומים ממילר.
טבעות מרביד, אטסי, מילר וג'קסון.
משקפי שמש של אירוקה.

7.9.2011

על חתונות, מימדים ומה שבינהם

עונת החתונות מגיעה לפיק שלה יחד עם ספטמבר (מסתבר שיוני וספטמבר הם החודשים הכי מבוקשים לחתונות) והפרופורציות נותרו לבדן בחודש מאי. אני מודעת לכך שהגישה שלי(ושל בן הזוג) כלפי חתונות היא לא בדיוק הסטנדרטית והממוצעת. שנינו לא אוהבים אירועים גדולים ולא מחבבים את כל הטראראם הגדול שקורה בארץ.

מישהו צריך להגיד את זה, אנשים עורכים חתונות בארץ כמו בני אצולה. לקחנו את פנטזיית ה"נסיך ונסיכה ליום אחד" אל האקסטרים. זוגות צעירים מתחילים את החיים שלהם עם חובות לא הגיוניים בגלל ערב אחד וברוב המקרים גם נעזרים בהורים בכדי לממן את ההפרזה הזו(שלרוב גם ההורים עצמם מעוניינים בה, כי "מה יגידו הפלדמנים אם לנו לא יהיה פילה בחתונה"). חשבתי שאולי המחאה תנער קצת אנשים מהלופ האינסופי של "החתונה שלנו צריכה להיות עוד יותר וואו משלהם" ותגרום להם להבין שלא הגיוני למחות על כך שהם לא יכולים לקנות דירה כשהם מורידים את המקדמה על דירה בערב אחד של "אירוע". אני רוצה רק להדגיש שאני לא חושבת שצריך לוותר על אירוע אם רוצים אחד. אפשר לערוך אירוע נחמד גם מבלי להביא להקה, מייצגים, ביתן בידור, זמר מזרחי שבא ליילל במיקרופון לשני שירים וגובה על כך 50 אלף ש"ח, לוליין, להקת מתופפים וסקסופוניסט שרודף אחרי החתן הכלה כל הערב.

התחום הזה הפך לתעשייה, כולם מתאמים מחירים בינהם וכרגיל, הזוגות הצעירים משלמים את המחיר. אם כולם ירגעו קצת, ינשמו עמוק ויבינו שהם לא נצר לשושלת האצולה ממונקו, אפשר יהיה להחזיר את האירועים למימדים הגיוניים.

עד כאן על חתונות. הרגשתי שאני חייבת להוציא את זה החוצה. אני מתנצלת אם מישהו נפגע מהדברים, זו לא הכוונה. הכוונה היא לנסות לתת זווית קצת אחרת על עולם החתונות בארץ.

וכעת, חזרה לנושא המרכזי של הבלוג - אופנה.

מה לבשתי?
שמלה מאסוס, כ 70 ש"ח.
שרשרת מדודה שלי.
סנדלים של פליי לונדון, 319 ש"ח.

4.9.2011

סופשבוע רגוע

אחרי הסופ"ש הקודם שהיה עמוס במיוחד, את הסופ"ש הזה החלטנו להעביר ברוגע יחסי. בשישי בבוקר יצאנו לסידורים רגילים ובארנץ' בבית הקפה השכונתי. אחרי שנת צהריים הכרחית של שישי, התעוררתי עם אקסטרא מרץ ובישלתי ארוחת ערב שווה עם קצת עזרה מעומר. בשבת קיבלנו ביקור של המשפחה שלי ואחרי קצת מנוחה וסידורים יצאנו להפגנה עם חברים.

כמה מפתיע, התחבורה הציבורית לא באמת היתה ערוכה לכמויות האנשים שהיו אמורים להשתמש בה לקראת ההפגנה. אנחנו חיכינו בתחנה חצי שעה לקו אגד כלשהו שיביא אותנו מרמת אביב לנמיר-ז'בוטינסקי. בתיאוריה היו אמורים להיות כמה קווים כאלה שמגיעים כל 10-15 דקות, בפועל, לא ממש. הגענו להפגנה שהיתה מאוד מרגשת, כרגיל. המוני אנשים מטווח גילאים מגוון מאוד יצאו לרחובות. הפעם לא נתקלתי בהמון שלטים שנונים כמו בהפגנה הקודמת, אבל ראיתי אחר כך בYNET בובת אנגרי בירד אדומה שבאה למחות נגד החזירים וצחקתי.















את הדרך חזרה הביתה מההפגנה נאלצנו לעשות ברגל. בגלל שאנשים חנו את הרכבים והקטנועים שלהם על המדרכות לכל אורך נמיר, הולכי הרגל נאלצו ללכת לסרוגין על הכביש והמדרכה, מה שגרם לפקקי תנועה. על אוטובוסים אי אפשר היה לעלות בכלל, מאחר והם יצאו עמוסים לעייפה מרכבת מרכז. שוב, חוסר היערכות של התחבורה הציבורית לקראת ההפגנה. תרשו לי לנצל את ההזדמנות לנזוף באותם אנשים שבחרו להעמיד את הרכבים שלהם על המדכה וגרמו למאות אנשים לסכן את חייהם. למה? מה כל כך קשה? למה כל כך דחוף להגיע ברכב ולמה אי אפשר להעמיד אותו בחניון או חניה מסודרת? הרי ביום רגיל לא הייתם מרשים זאת לעצמכם, אז למה דווקא בהפגנה שבאה לדרוש צדק, הרגשתם ממש בנוח להפר את החוק ולגרום לאי נוחות לחבריכם להפגנה? חבל, זה נתן אקורד סיום צורם למדי לערב היפה הזה.






























מה לבשתי?
מכנסיים מגאפ, מתנה מהיח"צ.
חולצה מהיינס, 38 ש"ח בסייל קיץ.
שרשרת של דודה שלי.
כובע מחנות בקינג ג'ורג', 40 ש"ח.
צמיד מדיווה, 20 ש"ח.
סנדלים של איפנמה, 89 ש"ח.
תיק מקרייזי ליין, מימי התיכון כשעבדתי בתור מקפלת באחד מסניפי הרשת(היו ימים).