30.4.2012

חוגגים עצמאות

הסופ"ש האחרון התחיל ביום רביעי ונגמר בצער רב ביום ראשון בבוקר. אני לא יודעת מה בדיוק היה שונה הפעם, אבל התחושה היתה של חופשה בתל אביב(למרות שאנחנו גרים כאן כבר 4 שנים). בילינו המון עם חברים במקומות חדשים, יצאנו לטייל בעיר ברגל והאוטובוסים שפעלו בחמישי נתנו לרגע תחושה שמדובר במדינה מערבית עם תחבורה שפועלת גם בימי פגרה.
בחמישי בצהריים נסענו להורים שלי. ויתרנו על חג המנגלים בפארקים והעדפנו למנגל בחצר של ההורים, בגריל גז שלא דורש נפנופים. על הקינוחים היו אחראים ההורים שלי שדאגו לסיים בשחיתות מטורפת(פחזניות במילוי קרם פטיסייר). מזג האוויר היה מצויין לבילוי בחצר והכל פרח כל כך יפה שלא יכולתי לעזוב את המצלמה. הצלחתי לתפוס את המטס שעבר מעל השכונה ורגע מאוד נשונל ג'אוגרפיק של דבורה מאביקה את הליצ'י בחצר. מקווה שתהנו מהתמונות האביביות.
מה לבשתי?
ג'ינס ורוד מאסוס(היה פעם 7/8 והחלטתי לקצר אותו), 60 ש"ח וזוג מספריים.
חולצה מחנות בקינג ג'ורג', 20 ש"ח.
חגורה מאסוס, 20 ש"ח.
סנדלים מאיביי, 70 ש"ח.

וכעת לחוב מהפוסט הקודם, הפרסום במוסף זמנים מודרניים בידיעות:
ואם מתחשק לכן להיזכר בפרטי השמלה והחתונה, תוכלו להיזכר ממש כאן בכל הפוסטים שקשורים בחתונה.
במידה ומישהו/י מעוניינ/ת לשאול שאלות בנוגע לחתונה בקפריסין, ניתן לפנות במייל ואשמח לעזור.

24.4.2012

שבת בפארק וחוויות התל אופן

בשבת האחרונה החלטנו לנצל את מזג האוויר הנעים ולצאת לטיול אופניים ברחבי העיר, אני יצאתי עם האופניים החשמליים שלי ועומר הסתמך על התל אופן. ההתחלה היתה מבטיחה. קפצנו למתקן ההשכרה מול קניון רמת אביב ותוך דקות ספורות יצאנו עם האופניים. נסענו בשבילים של פארק הירקון ונהננו מהרוח הנעימה. פגשנו את המשפחה שישבו בלב שדה המטקות(ממתי המטקות הגיעו גם לפארק?) לפיקניק קצר והמשכנו הלאה לטייל.
החלטנו לעצור לנוח ולהחזיר את האופניים למשך 10 דקות בכדי לא להגיע להשכרה יקרה מדי. שם התחילו הצרות. החזרנו את האופניים לפי ההוראות, אבל המכשיר לא זיהה אותם. ניסינו לחבר אותן שוב, יוק, אין תגובה. ניסינו לצלצל למוקד, אבל לאחר 15 דקות המתנה ללא מענה ויתרנו. לקחנו שוב את האופניים ונסענו למתקן אחר. שם ההחזרה עבדה בניסיון הראשון.
משם המשכנו לכיכר רבין שוב על האופניים ועם עוד זוג חברים(היא על אופניים ורודים ומהממים, הוא על תל אופן) לעצירה לנשנוש בלנדוור. הגברים החזירו את האופניים שלהם ללא בעיות ניכרות והתיישבנו לאייס לימונענע בשמש. אחרי המנוחה נדרשנו לקחת שוב אופניים, צריך גלגלים לדרך חזרה. כאן התחילו הבעיות. לפי האפליקצייה של תל אופן לאייפון, סומן שיש אופניים פנויות בלונדון מינסטור. הגענו למתקן והוא זיהה רק זוג אחד שהיה שבור. שוב חזרנו לאפליקציה. ועברנו למתקן ליד כיכר מסריק שסומן שיש בו 10 זוגות. מתוך 10 הזוגות שאכן היו מחוברים למתקן, המכשיר זיהה רק זוג אחד וסימן אותו כתקול ולכן לא ניתן להשכרה. שוב לאפליקציה, הפעם פנינו למתקן בפרישמן 77, שגם בו סומנו 10 אופניים זמינות. בשעה טובה, בניסיון השלישי הצלחנו לשכור שני זוגות אופניים תקינים ולצאת לדרך.
השירות הזה היה יכול להיות משהו נפלא. גם הרעיון של השכרות קצרות ופריסה רחבה של המתקנים בעיר בוצע בצורה מצויינת, אבל משהו בפינישים של העמדות עצמן הלך לאיבוד. התפקוד של החיבור למתקן פשוט לא טוב. שמענו מחברים שפשוט התייאשו וקיבלו החזר על דמי המנוי שהם היו נתקלים בבעיות החזרה על בסיס יומי. זה שירות שאמור לעבור חלק ובלי בעיות. אני לא מקבלת טענות כמו "זה שירות חדש, צריך לתת להם זמן". היה פיילוט, ערכו עשרות ניסויים והתלונות על התפקוד מגיעות כבר כמה חודשים, אבל כלום לא נעשה. מישהו חסך כסף במנגנון החיבור למתקן ועכשיו משלמים את המחיר. וכל זה עוד מבלי לציין את תחזוקת האופניים עצמם. בכל המתקנים ראינו אופניים עם הילוכים שבורים, גלגלים לא מחוברים, מושבים תקולים ועוד. אני מאוד מקווה שבתל אופן יהיו קשובים לתלונות וינסו לשפר את המצב, כי כרגע, השירות הזה מאוד לא נוח ולא מאפשר להסתמך עליו.
מה לבשתי?
גופיה מחנות בבוגרשוב, 130 ש"ח.
מכנסי פשתן מפוראבר 21 בניו יורק, כ40 ש"ח.
שרשרת משוק הכרמל עם תליון שקיבלתי במתנה מהמועדון של רביד, 20 ש"ח.
עליונית מאולד נייבי, כ35 ש"ח.
נעליים מזארה באמסטרדם, כ125 ש"ח.
חגורה חומה מאסוס, כ20 ש"ח.
נ.ב.1
אני רוכבת תמיד עם קסדה. היא הוסרה לצורך הצילומים ומיד חזרה לשמור על הראש שלי. קסדה זה קול!
נ.ב.2
מחר תוכלו למצוא אותי במוסף זמנים מודרניים, בכתבה על שמלות הכלה הבלתי נשכחות. 

22.4.2012

קניות אחרי שבת

במקור היה מדובר בפוסט קניות לשבת, עם פריטים שאספתי מאיביי ואסוס במחירים משתלמים יחסית, הכל מתחת ל90 ש"ח. הפוסט היה מוכן כבר בחמישי בערב, אבל שכחתי לפרסם. בשישי בבוקר בלוגר כבר הפך אותו לאוסף של ג'יבריש בלתי ניתן לפרסום. תענוג. אז כתבתי את הפוסט מחדש. לבקשת הקוראת גילי החביבה, אחת לתקופה(תלוי במה שיש לרשת להציע) אפרסם פוסט "מציאות" ברשת. 
 מכנסיים מאסוס, כ70 ש"ח. מצויינים ליומיום עם עקב שטוח למי שנתברכה ברגליים ארוכות יחסית, או עם עקב רוקי למי שנתברכה באזורים אחרים.
 חצאית מאסוס של ורו מודה, 85 ש"ח. בחורף עם גרביונים אטומים או בקיץ עם פלטפורמות כמו בתמונה, לחצאית הזו יש את כמות הפריחה המתאימה לכל עונות השנה.
 בגד ים מנוקד מאסוס, כ40 ש"ח לחלק העליון וכ40 ש"ח לחלק התחתון. בדיוק לפני פתיחת עונת הרחצה. בגד ים קלאסי במחיר נוח.
שמלה בגזרת סקייטר מאיביי, כ 57 ש"ח. מגיעה במגוון גוונים, אבל דווקא הצהוב בננה דיבר אליי. עם אבזור בחום או אפילו חגורה צבעונית, אתן מוכנות לקיץ.
 שמלה עם מפתח גב מאסוס, כ80 ש"ח. בגוון מנטה בוהק הטרנדי לקיץ הקרוב, או בוורוד עדין, השמלה הזו יכולה להיות מאוד שימושית.
 תיק דמוי עור מאיביי, כ56 ש"ח. בוהו שיק במידה, מגיע גם בצבעים קצת יותר סולידיים.

חצאית מקסי מאיביי, כ80 ש"ח בקניה מיידית, או בביד החל מ4$. טרנד המקסי לא עוזב גם בקיץ הזה והבעיה ברכישה הזו היא בחירת הצבע. גוון מספר 17 נראה לי מוצלח, אבל העין נמשכת אל הגוונים הבוהקים יותר.

התמונות לקוחות מהלינקים תחת כל תמונה.

אז לא לשבת הזו, אבל אולי לשבת הבאה...

18.4.2012

blocking it

את השבוע האחרון העברתי בניסיונות החלמה מהשפעת המעצבנת שתקפה אותי בחג. שבוע שלם לקח לגוף שלי להילחם ונראה שעכשיו סופסוף אני נושמת מהאף. אתמול החלטתי שכדי לשפר את ההרגשה הכללית צריך לטפל במצב הרוח ומאחר וכל השבוע שלי כלל עבודה ולאחריה מנוחה עם מכשיר האדים בבית, מצב הרוח דרש טיפול. את הטיפול בחרתי לבצע באמצעות צבעים עזים ושמחים שגם רוממו את מצב הרוח של הקולגות במשרד שתהו מה פשר זריקת הצבע(בכל זאת, משרד חברת היי טק אפרורית).
אני קצת מתקשה להאמין שעבר רק חודש מאז שחזרנו מהחופשה בחו"ל. צללנו כל כך פנימה לעבודה ולסידורים, לקחת את הרכב לטיפול, לחדש את הביטוח, להזמין אינסטלטור ואינספור מטלות שהמתינו שנחזור, מה שגרם לתחושה שעברו לפחות 4 חודשים מאז הטיול. אני מקווה לנצל את הסופ"ש הארוך של יום העצמאות כדי לעשות קצת דברים נחמדים בתל אביב. כמו לסוע על האופניים לאורך הטיילת או פיקניק בפארק הירקון(כנראה שהפיקניק יחכה לאחרי החג, אני לא רוצה להריח כמו קבב).
מה לבשתי?
סקיני ג'ינס מסטייל ריבר, 70 ש"ח.
חולצה מפוראבר 21 בניו יורק, 6$.
נעליים מזארה באמסטרדם, כ120 ש"ח.
טבעת מH&M בחורף האחרון, 30 ש"ח.

16.4.2012

האופציה המקומית

כפי שציינתי בפוסט הקודם, את רוב הרכישות שלי עברתי לבצע אונליין והסיבות מגוונות. המחירים, האיכות, רמת השירות ונוחות הקניה, כולם יחד גרמו לי לנטוש את הקניון ולעבור לדפדפן. לצערי המבחר שעומד בפני האינטרנט-שופר הארצישראלית דל יחסית, ישנם לא מעט אתרים שמציעים סחורה שווה אבל לא מוכנים לשלוח לישראל ואופציות השילוח באמצעות חברות תיווך הופכות את הרכישה ללא כדאית. לפני קצת יותר משנה נפתח האתר הישראלי סטייל ריבר והציע אופציית רכישה נוספת אונליין לרוכשות המקומיות. בעבר ביצעתי כמה רכישות באתר וכולן התבררו כמוצלחות מאוד(סנדלים של איפנמה שחרשתי בקיץ שעבר, תיק מוצלח של מדוזה וגופיה אביבית של לי קופר).

בשנה האחרונה האתר והשירות עבר לא מעט שינויים. פנו אליי מהאתר והציעו שובר רכישה בכדי שאחווה דעה על האתר והשירות. השינוי החיובי ביותר שהוכנס לאתר הוא החלוקה לקטגוריות. בעבר לא ניתן היה לחפש אחר פריט מסוג מסויים כמו חולצה או שרשרת, אלא לעבור על הגלריות שהוצגו לפי מותג. הצעה לשיפור שתקל על השיטוט היא מיון של הפריטים לפי מחיר. כשאני נכנסת לאתר זה הדבר הראשון שאני עושה, ממיינת מהזול ליקר ובסטייל ריבר זה חסר.
את ההזמנה ביצעתי ממש לפני החג, בתאריך ה5.4. את החבילה קיבלתי במשלוח למשרד(ברכישה מעל 300 ש"ח המשלוח עם שליח בחינם) שבוע מיום ההזמנה, בתאריך ה11.4. נשלח SMS ביום המסירה שהודיע על שעת הגעת השליח ומספר טלפון לתיאום במידת הצורך. משלוח מהיר לכל הדעות ושיפור לעומת העבר. אני זוכרת שאת החבילה הראשונה שהזמנתי קיבלתי כעבור שבועיים. גם האריזה השתנתה לטובה. במקום שקית שחורה ואטומה בעבר, היום הפריטים מגיעים בקופסאות ממותגות מה שמספק חוויית קנייה אסטתית יותר.
לגבי ההיצע של האתר, חובבות אקססוריז ונעליים עשויות להתמכר. אמנם המחירים של התכשיטים לא נמוכים במיוחד, אבל לרוב מדובר בתכשיטים של מעצבות מוכרות ומוצלחות שמציעות פריטים איכותיים. היצע הנעליים מכיל את כל הטרנדים משטוח עד עקבים מפלצתיים של ג'פרי קמפבל. בגזרת הבגדים יש לאן לשאוף. ישנם המון פריטים יפים ושווים, במיוחד במחלקת האאוטלט או בגלריות המזדמנות שמציעות פריטים עד 99 ש"ח. הבעיה היא המידות. יש לא מעט פריטים שהם one size, אימת כל הבחורות במידה 38 ומעלה. כמובן שהאתר אינו אחראי על מידות המותגים, אבל ניתן לצרף יותר מותגים שמציעים מבחר מידות ולדחוק החוצה את הone size שמופיע בכל "בוטיק" מפונפן. ממה שאני זוכרת, בחודשים האחרונים אכן נכנסו יותר מותגים עם מידות מגוונות. עדיין לא הגענו מעל ל42, אבל הבחורה הממוצעת כן תוכל למצוא לעצמה פריטים יפים, טרנדי או בייסיק במחיר נמוך לעומת הרשתות והחנויות. 
צילום מסך מתוך האתר.
שיתוף פעולה מעניין שמבורך בעיני הוא יצירת קולקציות מצומצמות עבור האתר עצמו. בעבר נמכרו פריטים של made by Lilamist בלעדית באתר וכעת מתקיימת מכירה של פריטים אביביים ויפים של סיגל דקל.

לסיכום, השנה הזו עשתה טוב לאתר שניסה והצליח ללמוד מטעויות. השירות עצמו זורם ונוח. ישנם שיפורים קטנים שיהפכו אותו למושלם ואני בטוחה שיוכנסו בהמשך. הכיוון נכון.


11.4.2012

פסח וקניות

כפי שציינתי בפוסט הקודם, את ארוחת החג ערכנו אצל ההורים שלי כשהדבר היחיד שקשור לפסח היה מרק הקניידלך שאהוב עליי מאוד. את הבוקר למחרת העברנו בחצר במשחק עם באדי(כשהיא הואילה בטובה לעזוב את העצם של שוק הטלה שנשאר מהארוחה) והתחרדנות בשמש הנעימה.
וכעת, לנושא אחר לגמרי. אני חושבת שהסיבוב שלי בקניון בשבוע שעבר הוא ההוכחה לכך שמשהו ממש השתבש. עוד לפני הטירוף של החג, קפצתי לקניון רמת אביב חמושה בכרטיס עם 200 ש״ח לזארה(שאריות ממתנת החתונה מהחברים לעבודה) ובכרטיס תו הזהב טעון במלואו(שי לחג מהעבודה). שניהם חזרו כפי שבאו, טעונים במלואם. עברתי ברוב החנויות בקניון ובכולם התמחור היה לא סביר בעליל. זארה, פול אנד בר, קסטרו, רנואר וטופשופ, בכולן ההיצע זהה. חולצות פוליאסטר שיגרמו לך לגלי חום בקיץ הישראלי בתמחור מגוחך של 170-350 ש״ח. שקלתי למדוד איזה סיני צבעוני בקסטרו, עד לא מזמן לפחות את זה הם ידעו לעשות, אבל הם נראו כל כך גרוע על המדף והרעש בחנות היה כל כך חזק מה שגרם לי להסתובב וללכת.
כנראה שאני לא מסוגלת לקנות בחנויות יותר, לפחות לא בעונה עצמה כשהמחירים שערורייתיים לגמרי. דיברתי על עליית המחירים עם עומר ועל העובדה שהכל פוליאסטר זול. התשובה שלו היתה שהעולם הולך לכיוון הסינתטי ושאני אצטרך להתרגל. אחרי מעט מחשבה הגעתי למסקנה שאם זו הבחירה, אני מעדיפה להשקיע 500 ש״ח בחולצה אחת מבד איכותי מאשר לקנות שתי חולצות מבד זול. מדובר כאן בשינוי שהוא מעבר לאיכויות תפירה שהידרדרו מזמן, אלא בבדים שלא מתאימים בכלל לאקלים הישראלי. ואם מדברים על איכות בדים ותפירה, השמלה שמופיעה כאן היא דוגמא מצויינת לכך. רכשתי אותה במכירה הסופית של רוס אובטה בקניון רמת אביב, ממש לפני שהרשת נסגרה. השמלה עשויה משי ותפורה מצויין. היא עלתה לי 250 ש״ח והיא בדיוק הדוגמאות לפריט ששווה ללכוד. כנראה שזו האלטרנטיבה החדשה. לקנות בסייל או אונליין. התווים כנראה ילכו לסופר :)
מה לבשתי?
שמלה של רוס אובטה, 250 ש״ח.
חגורה מנצנצת ממכנסיים מזארה.
סנדלים של אירוסולס, 50 דולר בארה״ב.
מחר חג ולי יש דלקת גרון. שומדבר שקצת אנטיביוטיקה, הרבה תה וקאפקייק לא יכולים לפתור.