27.6.2012

בשדרה החדשה

בשבת האחרונה יצאנו לפגוש חברים וטיילנו קצת באזור בן גוריון והשדרה המשופצת. מזג האוויר עדיין לא העיק והדביק ואפילו מצאנו חניה בחניון העירייה(כמה חבל שאי אפשר לעלות על אוטובוס למרכז העיר גם בשבת). התהלכנו לכיוון דיזינגוף ומצאנו מנוחה ואייס לימונענע גרוס באתנחתא, בית קפה על דיזינגוף שעוד בקיץ שעבר הפך לחביב עלינו. השירות נחמד, במיוחד כשיושבים על הבר כזוג. הפוקאצ'ות פריכות וחמות מתנור הלבנים, השירות לא רע, ובתקופה הזו בשנה עוד אפשר לחוש מדי פעם בבריזה קלה מהים.
אתמול הזדמן לנו שוב לטייל באותו אזור, הפעם באוטובוס ולא עם הרכב הפרטי(בימים שבהם התחבורה הציבורית פועלת, אין לנו באמת סיבה לבחור ברכב). דיברנו בינינו על כמה נחמד לטייל בימים האלה שלפני הפלישה הצרפתית הגדולה, למרות שהטיפטופים כבר החלו, כשמזג האוויר עוד מאפשר להוציא את האף מהמזגן ובבתי קפה והפאבים יש עוד כיסא פנוי לישיבה. אתמול בחרנו דווקא באיזו פיצה על הדרך. טוני ווספה היו רחוקים וגם קצת התדרדרו מאז המחאה בקיץ שעבר וזותפיצה הפכו לאלטרנטיבה נחמדה. המוצרלה ועגבניות שרי טעימה מאוד וזיתי קלמטה עם עלי מנגולד היתה שונה ומעניינת. שוב, אם אתם באזור, תנו צ'אנס. חבל שכשר וסגור בשבת.
מה לבשתי?
מכנסיים מגאפ בקיץ שעבר(שלא משנה כמה מגהצים אותם, בשניה שמתיישבים מגיעים קמטוטים), מתנה מהיח"צ.
חולצה מסטייל ריבר, 70 ש"ח.
סנדלים של פליי לונדון, 320 ש"ח מחנות ברמת החייל(נוחות להפליא ומאוד אלגנטיות על הרגל).
משקפי שמש של קנת' קול מפיילינ'ס בייסמנט בניו יורק, כ60 ש"ח.
תיק עור ממקס מורטי, 400 ש"ח.

25.6.2012

צבעים בוהקים וחתונה אחת

בשבוע שעבר נסענו לרחובות לחתונה של חברים קרובים של המשפחה. ההורים שלי והורי הכלה חברים טובים כבר שנים, מאז שאני בת 3 אם נדייק ולכן יצא שכולנו גדלנו יחד. הקשר בין "הילדים" התרופף עם השנים, כשכל אחד עזב את הבית ופנה לכיוון שלו ולכן הייתי מאוד מופתעת מכמות ההתרגשות שהיתה לי כשראיתי את הכלה היפה צועדת לחופה עם ההורים. אז מסתבר שלפעמים גם אני רגשנית...
מקום האירוע, טופ דוראן, כלל גן צבעוני ומטופח לקבלת הפנים ולחופה ואולם סגור(וממוזג!) עם פרזול בלגי יפה ועיצוב נקי. החלק שהיה גאוני בעיני בסידור המקום הוא אזור החופה. בתרבות ההדחפות הישראלית מה שקורה בכל חופה בסופו של דבר הוא ששניה אחרי שהחתן והכלה מגיעים לנקודת פתיחת הטקס, כולם מתנפלים וסוגרים על החופה ומסתירים לכל מי שיושב או לא הצליח להידחף פנימה. כאן נכנס התכנון הערמומי. החופה כולה מוקפת מים וישנו שביל צר שמוביל אליה, שגם הוא מוקף מים משני צדדיו. מימין ומשמאל לשביל ולמים, במרחק כ2 מטרים מהחופה היו שני אזורי ישיבה עם ספסלים לבנים ארוכים. בצורה הזו כולם יכלו לשבת, להנות מהחופה ולראות את כולה. התכנון הזה גם מנע את ההתנפלות המוכרת על החתן והכלה בסוף הטקס. אני לא יודעת מי האדריכל/מעצב/אדריכל נוף שעיצב את המקום, אבל כל הכבוד על הרעיון.
וכעת, לנקודה שתמיד מפריעה לי בחתונות(וגם לאמא שלי מסתבר), הלבוש של האורחות!
מסריקה כללית, כמעט חצי מהנשים באירוע לבשו שחור. לגמרי שחור. בלי שום נגיעה של צבע אחר. אני יודעת שכבר כתבתי על זה בעבר, אבל למה? יש כל כך הרבה צבעים יפים, שמחים וחיים, למה לבחור בשחור? לטעמי, בדיוק כמו שלא נהוג להגיע ללוויה לבושה כולך בלבן, גם לחתונה צריך להיות וטו שכזה. ושוב, אם כבר בחרת בשמלה שחורה, תשברי אותה עם איזה תכשיט צבעוני ובוהק או נעליים שאינן שחורות.
מה לבשתי?
שמלה (מאוד לא שחורה) מגולף, 180 ש"ח(אבל זכיתי בתחרות בפייסבוק של גולף ולכן היא בעצם בחינם).
שרשרת מאיביי, 40 ש"ח.
סנדלים ממקס מורטי לפני כמה שנים, 400 ש"ח.
תיק של מדוזה דרך סטיילריבר לפני כשנתיים, 140 ש"ח.

20.6.2012

חומות העיר העתיקה

בשבת האחרונה יצאנו עם ההורים של עומר לארוחת בוקר במיקום מפתיע, עכו העתיקה. לפני כמה שבועות נחנך שם סניף חדש של רשת קפה נטו. באזור המרכז אני לא חובבת מושבעת של הרשת, יש בה משהו קצת עייף וגריאטרי מבלי להתייחס ליושבי בית הקפה. דווקא הסניף בעכו הפתיע לטובה. המיקום מעולה, דק על המים ובצד שמוצל בשעות הבוקר, כך ניתן להנות מבריזת הים ולשבת בצל. גם ארוחת הבוקר לא אכזבה וכללה מטבלים קצת שונים מהממרח עגבניות/ ממרח פסטו שבכל מקום מגישים(ממרח לימונים כבושים טעים טעים). אם יוצא לכם לבקר באזור, זו אופציה מומלצת ביותר. הרבה יותר טובה מכל ארוחות הבוקר שמוגשות במושבים/קיבוצים הסמוכים לנהריה והסביבה שיצא לנו לדגום בשנים האחרונות.

מלאים אך מרוצים, החלטנו להתהלך מעט לפני החזרה הביתה, אז יצאנו לסיור קל ליד החומות. זו הפעם הראשונה שבה אני מבקרת בעכו והדימיון של האזור הזה לאזור נמל יפו הפתיע אותי. ניכר שבמידה וישקיעו בשימור החומות והבתים בסמטאות הסמוכות יוכלו למשוך לכאן עוד המון תיירים וליצור אלטרנטיבה כיעד "בוטיק" ולמשוך קהל מאזור המרכז. אני ממליצה לראש עיריית עכו לצאת לסיור באזור יפו ששופץ לאחרונה ולגלות את הפוטנציאל הגלום בחומות בעירו.
בטיול הקצר נתקלנו בתופעה נוספת שהסתבר לי שהיא די רגילה(ככה עומר טוען). ילדים בגילאי 8-12 שקופצים מהחומות אל הים. הצצה קטנה אל מעבר לחומות הבהירה לי שמדובר בשיגעון אמיתי, כל האזור מלא בסלעים וצריך להיזהר ולקפוץ למרחק. ולמרות הסיכון, הם שם, כל יום, קופצים.
מה לבשתי?
שמלה מתמנון, 30(!) ש"ח בסייל הנוכחי.
חגורה מתנה מחברה מלונדון.
שרשרת שהכנתי בעצמי, כ20 ש"ח עבור החומרים.
סנדלים של אירוסולס, 210 ש"ח.
משקפי שמש של CK, כ75 ש"ח בסנצ'ורי 21.
מה שחשוב לזכור כשמטיילים באזור החומות היא העובדה שיש שם רוח מאוד חזקה. את התמונות בפוסט היה לא קל בכלל לצלם ועל הדרך קיבלנו כמה תמונות משעשעות במיוחד של Keren Vs Wind. אז למה שאני אצחק לבד, תצחקו גם אתם:

18.6.2012

Bird is the word

לפני כמה שבועות התחשק לי להתחדש בפריט חדש ולנצל סופסוף את התווים שקיבלתי כמתנה לחג מהעבודה. נחושבה לבזבז אך ורק מהתווים ולא מכספי שלי נסעתי לסנטר עם חברה. משום מה זכרתי שמנגו מקבלים תווי קניה ולכן התחלנו את הסיבוב שם. לאחר לא מעט מדידות מצאתי חצאית שהיתה די חביבה ומעט יקרה, חצאית פליסה ב180 ש"ח שהיתה פוליאסטרית להפליא ואילולא התווים לא היתה שווה את ההשקעה. כשהגעתי לקופה נתבשרתי שהתווים כבר לא מתקבלים ברשת. הפגנתי איפוק וכח רצון והשארתי את החצאית בחנות. החברה התפלאה מאוד מהיכולות שהפגנתי ואני הייתי גאה בניצחון הקטן והמטופש על עצמי :)
משם המשכנו לגולף, שהעונה יצרו קולקציה לא רעה בכלל. שמתי לב שאחת לכמה שנים אני מוצאת שם המון דברים בעונה ואז הכל דועך חזרה לפריט בשנה. העונה המוצלחת הקודמת היתה לפני כ-3 שנים והשנה הם עשו זאת שוב לדעתי. ראיתי המון דברים שמשכו את העין, אבל הסניף בסנטר מאוד לא נוח לשיטוט ונבירה. אני אישית מעדיפה את הסניף בהדר יוסף, מרווח ועם צוות נעים, אדיב ולא דביק. למרות הדביקיות של המוכרת והצפיפות בחנות הצלחתי לשלוף את השמלה הזו. גם היא לא ממש זולה, 200 ש"ח, אבל בתמחורי שיא העונה זה עוד נחשב תמחור סביר. שוב התווים שיחקו על המצפון ואיפשרו לבצע רכישה שבמצב רגיל כנראה היתה ממתינה לאיזו הנחונת. היום אגב, כבר אפשר למצוא אותה לאחר הנחה בחנויות. אותה ועוד הרבה שמלות מחמיאות לגוף, אבל שוב, וותרו על סניף הסנטר.
בשארית התווים לא מצאתי מה לעשות. בסופו של דבר איחדנו כוחות עם התווים של עומר וכאחרוני הבורגנים נסענו להום סנטר וקנינו פח נירוסטה עם רגלית וכמה מנורות חסכוניות. לא בדיוק התפנקות עם שי לחג, אבל עד שלא יחלקו תווים לזארה או H&M, כנראה שזו האופציה הסבירה.

מה לבשתי?
שמלה מגולף, 200 ש"ח(עכשיו כבר פחות).
סנדלים מאירוסולס, 210 ש"ח.
צמיד עץ מקוסטה ריקה, 20 ש"ח.
טבעת מבילי תכשיטים ברמת החייל, 90 ש"ח
משקפי שמש של קלווין קליין מסנצ'ורי 21, כ75 ש"ח.
צעיף מסבתא.
שרשרת של שלי דהרי.

13.6.2012

האבזור הדרוש

בשבת האחרונה נסענו להורים שלי למפגש משפחות(הלא הוא "הדרבי"). התירוץ הרשמי היה יום ההולדת של עומר ולכן זכינו להמון בשר וקינוח נוטף שוקולד, המועדפים על ילד יומולדת. כרגיל, ההורים שלי הכינו כל כך הרבה סלטים שעד שהגענו למנה העיקרית כולם כבר היו מעולפים סביב השולחן. אז מה היה הפעם? סלט סלק, 3 סוגים שונים של חצילים(בטחינה, טבעי ובחריף עם פטרוזיליה), עגבניות מיובשות עם בזיליקום ושום, מטבוחה, חומוס ביתי, צ'ימיצ'ורי, סלט חסות, סלט גזר עם פקאנים, סלט ירוקים(עירית ובזיליקום עם קשיו ושום) וכמובן, הדיירת הקבועה, פוקאצ'ת בצל חמה וטריה מהתנור. כל אלה בשילוב עם המפה הכתומה ומהפיות התואמות גרמו לשולחן להראות צבעוני מדי מכדי שלא יצולם.
את השמלה בתמונות ראיתם לא מזמן. הפעם בחרתי לאבזר אותה בצורה קצת אחרת ולהוסיף את אותה חגורה שציינו לא מעט בתגובות. זה נותן מראה שונה לגמרי לדעתי, מראה קליל יותר ומעט בובתי אפילו, בזכות הנעליים המוצלחות(אדום, בובה ופפיון מוצלח? לא צריך יותר מזה).
מה לבשתי?
שמלה מאיביי, כ50 ש"ח.
חגורה ממכנסיים מפוראבר21.
נעליים מאירוסולס, 210 ש"ח.
שרשרת עץ מקוסטה ריקה, כ30 ש"ח.
משקפי שמש של איב סאן לורן מאירוקה לפני כמה שנים, 200 ש"ח.
הפעם באדי קנאה מאוד באחיין החמוד שגנב את תשומת הלב של כולם(בדרך כלל כולם עסוקים בלהתפאר מיכולות העמידה על שתיים שלה). כאן תפסתי אותה במבט מקנא במיוחד כשאמא שלי העיזה לתת יחס למישהו שאינו באדי.
שיהיה לכולנו יום כתום(שנים לא שתיתי פאנטה/קינלי).